להיות אמי

כשנפטרה חנה מנדל לוין גילתה רחל בתה כי אמה ניהלה בצעירותה יומן. ביומן הזה כתבה על כל מה שלא יכולה הייתה לדבר עליו בבית המסורתי שגדלה בו. רחל לקחה על עצמה את המשימה רבת התעוזה להמשיך את היומן מהמקום שבו הפסיקה אמה, לדבר בשמה ובקולה, כמעט ללבוש את דמותה, תוך שהיא נעזרת ברשימות ומכתבים שהותירה האם אחריה. הוא ספר יחיד במינו המגולל מסכת חיים שלמה ומורכבת המתרחשת בתל-אביב בשנות השלושים, הארבעים והחמישים הסוערות והגורליות של המאה הקודמת. חנה לוין, שנולדה בחמלניק שבאוקראינה, מתגוררת עם בעלה ואביה תחת אותה קורת גג. פרשת חייה וחיי הסובבים אותה שזורה בקורות הארץ הזו. בת למשפחה דתית שאחיה משדר ב'קול ההגנה' ואילו בעלה החילוני הוא חבר אצ"ל. מורה ומנהלת שהופכת למחדשת ומובילה בחינוך הדתי בישראל ומותירה את עיקר עול הבית לבן זוגה ההרפתקן, השרמנטי, החידתי. כדרכו של יומן, הכול נפרט לפרוטות היום-יום, בעברית פרוזאית בהירה ויפה של אשה משכילה בת דורה. והאשה הזאת לא נרתעת מלשתף אותנו כמעט בכל העובר עליה, מנפתולי הנפש ועד לתביעות הגוף, בנוסח המאופק של הזמן ההוא ושל נפש כה עצורה ביסודה.