מאזניים - סיבות

מהו כוחן של מילים אל מול מציאות אכזרית? מהו כוחה של ספרות כתובה בעוד החיים עצמם מונחים על הכף? גיליון סיבות המונח לפניכם הוביל את מערכת מאזנים לחזור אל שירו המופתי של המשורר העברי חזי לסקלי (1952–1994) המצביע באופן מקורי על מערכת היחסים בין האמנות הכתובה לאדם הכותב. וכך כותב לסקלי על השירה: שלוש סיבות/חזי לסקלי אֲנִי שׂוֹנֵא שִׁירָהוְיֵשׁ לְכָךְ שָׁלֹשׁ סִבּוֹת.הָרִאשׁוֹנָה: אֵינִי יָכֹל לְהָנִיחַ אֶת רֹאשִׁי עַל כְּתֵפֶיהָ שֶׁל הַשִּׁירָה.הַשְּׁנִיָּה: הַשִּׁירָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָנִיחַ אֶת רֹאשָׁהּ עַל כְּתֵפִי.הַשְּׁלִישִׁית: לַשִּׁירָה אֵין רֹאשׁ אוֹ כְּתֵפַיִם.וְיֶשְׁנָהּ גַּם סִבָּה רְבִיעִית. את אותה הסיבה הרביעית, המשולה לאהבת האמנות המכשפת, ניסו לתפוס בגיליון זה כותבים וכותבות עבריים עכשוויים. ביניהם: לאה איני, נוית בראל, עודד כרמלי, אוריין זכאי, יובל פלוטקין, עידן גרינברג, מאורי נבו, נועה ניר, ערן צלקוב, סתיו אתלן, יעל סגלוביץ ורבים נוספים. עורכת: שרי שביט.