שלומפ

הַאִם פְּגַשְׁתֶּם מִימֵיכֶם שֵׁדוֹר בִּפְרוֹזְדוֹר? הַאִם דְּרַכְתֶּם אֵי פַּעַם עַל רַגְלוֹ שֶׁל חַד־רֶגֶל? הַאִם הִצְלַחְתֶּם אֶתְמוֹל לִתְפּוֹס יַחְצֶלֶת? לֹא? וּבְכֵן, אִם אַתֶּם מְעֻנְיָנִים לִהְיוֹת מֻפְתָּעִים, מְדֻגְדָּגִים, מְזֻעְזָעִים וּמְשֻׁעְשָׁעִים עַל יְדֵי הַיְּצוּרִים הַמְּשֻׁנִּים וְהַמַּפְחִידִים הַלָּלוּ, קִפְצוּ פְּנִימָה אֶל תּוֹךְ הַסֵּפֶר – אֲבָל זִכְרוּ – אַתֶּם עוֹשִׂים זֹאת עַל אַחְרָיוּתְכֶם! בִּשְׁלוּמְפְּ וִיְצוּרִים אֲחֵרִים מִזֵּג שֶׁל סִילְבֶרְסְטַיין דִּמְיוֹן מְיֻחָד עִם הוּמוֹר נוֹעָז. זֶהוּ סֵפֶר הַשִּׁירִים הָר ִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ שֶׁבּוֹ הָאִיּוּרִים הֵם בִּצְבָעִים. הַסֵּפֶר נִכְתַּב בְּ-1964, הַשָּׁנָה שֶׁבָּהּ הִתְפַּרְסֵם סִפְרוֹ הַנּוֹדָע וְהַמַּצְלִיחַ בְּיוֹתֵר, ‘הָעֵץ הַנָּדִיב’. שֶׁל סִילְבֶרְסְטַיין חִבֵּר סְפָרִים רַבִּים, בֵּינֵיהֶם: ‘הָעֵץ הַנָּדִיב’, ‘הַחֲתִיכָה הַחֲסֵרָה’, ‘מִי רוֹצֶה קַרְנַף בְּזוֹל’ וְ‘בִּקְצֵה מִדְרֶכֶת הָרְחוֹב’, שֶׁיָּצְאוּ בְּעִבְרִית בְּהוֹצָאַת מוֹדָן.