הכל בפנוכו

הַאִם קְרָאתֶם פַּעַם סֵפֶר שֶׁהַכֹּל בִּפְנוֹכוֹ? וּבְכֵן, הִנֵּהוּ לִפְנֵיכֶם. אֹסֶף מַדְהִים שֶׁל שִׁירִים שֶׁלֹּא פֻּרְסְמוּ עַד הַיּוֹם. כָּאן תִּפְגְּשׁוּ מְכוֹנִית עִם רַגְלַיִם, פִּיל עִתּוֹנָאִי, אֶת הַדּוֹד רֹאשׁ כְּרוּב, אֶת סֶפִי הַשָּׂפָם, אֶת הָאִישׁ שֶׁהִמְצִיא אֶת מִשְׁלוֹחַ הַמָּנוֹת, וְעוֹד יְצוּרִים מוּזָרִים וּמַצְחִיקִים. מָה קָרָה? נִתְקַפְתֶּם “רוֹצֶהאֲבָלֹאיָכוֹל״? לֹא יִתָּכֵן. בּוֹאוּ, פִּתְחוּ אֶת הַלֵּב וְאֶת הַמֹּחַ, וְהִכָּנְסוּ לְעוֹלָמוֹ הַמַּקְסִים שֶׁל שֶׁל סִילְבֶרְסְטִין, בְּתִרְגּוּמָהּ הֶעָשִׁיר, הַמַּבְרִיק, הַמַּצְחִיק וּמְלֵא הַדִּמְיוֹן שֶׁל הַמְּשׁוֹרֶרֶת נֹעַם פַּרְתּוֹם. שֶׁל סִילְבֶרְסְטִין חִבֵּר סְפָרִים רַבִּים, בֵּינֵיהֶם ´הָעֵץ הַנָּדִיב´, ´הַחֲתִיכָה הַחֲסֵרָה´, ´בִּקְצֵה מִדְרֶכֶת הָרְחוֹב´ וְ´לִפּוֹל לְמַעְלָה´, שֶׁיָּצְאוּ לָאוֹר בְּעִבְרִית בְּהוֹצָאַת מוֹדָן.