קרייתונו

צילום:תומי הרפז דליה גבריאלי נורי הוספה למעקב דליה גבריאלי נורי (נולדה ב-20 ביולי 1963) היא חוקרת שיח מלחמה ושלום ותרבות ישראלית, חוקרת במכון טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית, פרופסור חבר במכללה האקדמית הדסה ועורכת דין. מספריה: (2021) "מעברות" זה לא רק שם של קיבוץ - ייצוגי המעברות בתרבות הישראלית בין השנים 2015-1950 (יחד עם מתן פלום).(2020) קרייתונו, אוריון הוצאת ספרים.(2014). נקמת הניצחון – התרבות הישראלית בדרך למלחמת יום הכיפורים. Israel Academic Press, ניו יורק.(2012). ה"שלום" בשיח הפוליטי בישראל. מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת תל אביב. Israeli Peace Discourse – A Cultural Approach to CDA. London and Amsterdam, John Benjamins (2015).Culture on the road to the Yom Kippur War. Lexington Books. Rowman & Littlefield (Education, Lanham, Maryland (2014).The Normalization of War in the Israeli Discourse. Lexington Books. Rowman & Littlefield Education, Lanham, Maryland (2013). מקור: ויקיפדיהhttps://tinyurl.com/43khmtvs סוד משפחתי אפל, ילדות מאושרת בקריית אונו, חומרי ארכיון ולא מעט דמיון. אלה הם החומרים מהם עשוי הספר הזה. על פני מאה שנה, משנות העשרים של המאה העשרים ועד ימינו, מכפר אונו ועד סלוניקי, מתל אביב ועד המושבה משמר הירדן, הרומן הזה לא מפסיק להפתיע. במבט נשי, ילדי וגם בוגר, בנימה משועשעת שמתחתיה רוחש לא מעט כאב נע רומן הביכורים הבשל הזה. מדוע ניסה עזריה רפאל לירות באשתו כשחזר מהמשמר האזרחי בעצם ימי מלחמת העולם? מדוע נאלצה סבתא יהודית לצפות בילדיה הקטנים רק מבעד לשלבי החלון של כיתה אחת בגימנסיה הרצליה? איך בונים אוהל סיירים ולמי זה נחוץ? קרייתונו של שנות השבעים והשמונים מתגלה כחממה אנושית, ירוקה ומוארת, מקום שכיף לגדול בו. בו בזמן ההסתכלות המאוחרת מעוררת שאלות נוקבות אודות דור שנות השישים, 'דור סנדוויץ' חסר תהילה שבגר בארץ. הרי אנחנו, עשרים שנה אחרי השואה, כבר יכולנו לחיות באמת. נולדנו בשנות השישים, אבל איפה הסיקסטיז ואיפה היינו אנחנו. כשבוודסטוק חגגו, כשבקליפורניה עישנו, וכשהסטודנטים באירופה עלו על בריקדות, אנחנו הלכנו לגן חובה ולמדנו שירי מולדת. ובצופים למדנו להקים אוהל סיירים לכל צרה שלא תבוא. קרייתונו, קרייתונו. היינו כאן. אבל האם גם חיינו כאן? על ילדות ועל אימהות, על אושר ועל ספקות, על שמחות קטנות וכאבים גדולים, 'קרייתונו' הוא קליידוסקופ צבעוני, טיפת מים אנושית אחת שחורגת הרבה מעבר לזמן והמקום. דליה גבריאלי נורי היא פרופסור לתקשורת ולתרבות ישראלית. זהו הרומן הראשון שלה. צילום:תומי הרפז דליה גבריאלי נורי הוספה למעקב דליה גבריאלי נורי (נולדה ב-20 ביולי 1963) היא חוקרת שיח מלחמה ושלום ותרבות ישראלית, חוקרת במכון טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית, פרופסור חבר במכללה האקדמית הדסה ועורכת דין. מספריה: (2021) "מעברות" זה לא רק שם של קיבוץ - ייצוגי המעברות בתרבות הישראלית בין השנים 2015-1950 (יחד עם מתן פלום).(2020) קרייתונו, אוריון הוצאת ספרים.(2014). נקמת הניצחון – התרבות הישראלית בדרך למלחמת יום הכיפורים. Israel Academic Press, ניו יורק.(2012). ה"שלום" בשיח הפוליטי בישראל. מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת תל אביב. Israeli Peace Discourse – A Cultural Approach to CDA. London and Amsterdam, John Benjamins (2015).Culture on the road to the Yom Kippur War. Lexington Books. Rowman & Littlefield (Education, Lanham, Maryland (2014).The Normalization of War in the Israeli Discourse. Lexington Books. Rowman & Littlefield Education, Lanham, Maryland (2013). מקור: ויקיפדיהhttps://tinyurl.com/43khmtvs