מארז petite חלק 1

מתילדה סראו הוספה למעקב מטילדה סראו נולדה בפטרס שביוון ב-1857 וגדלה בנאפולי. התחנכה כמורה אך עבדה בחברת הטלגרפים של המדינה, עד שב-1878 הצטרפה למערכת העיתון "קוריירה דל מטינו". מאז שילבה את עבודתה העיתונאית הבלתי נלאית בקריירה ספרותית מוצלחת, ופרסמה כחמישים רומנים וכמה סיפורים קצרים העוסקים בחיים הנאפוליטניים של בני המעמד הבינוני-נמוך. ב-1882 עברה סראו לרומא, ושם, תוך כדי פרסומים בעיתונות המקומית, פגשה את העיתונאי והסופר אדוארדו סקרפוגליו, והתתחתנה אתו כעבור שלוש שנים. יחד הם ייסדו את העיתון "קוריירה די רומא" ואחר כך את "איל מאטינו". לאחר פרידה מבן זוגה היא ייסדה את "איל ג'ורנו" שבראשו עמדה עד מותה בנאפולי ב1927. סראו היתה אחת הסופרות המוכרות ביותר של זמנה ורבים סבורים שלא זכתה בפרס נובל כשהיתה מועמדת ב-1926 עקב אי הנכונות שלה ושל עיתונה ליישר קו עם המשטר הפשיסטי. קלייר דה דוראס הוספה למעקב קלייר דה דוראס נולדה ב-1777 בברסט שבצפון מערב צרפת. היתה דוכסית וסופרת נערצת בקרב בני תקופתה. התכתבותה הפורה עם שאטובריאן, בן טיפוחיה, נשמרה עד ימינו. בימי הרסטוראציה, תקופה גועשת של שינוים פוליטיים מהירים, נחשב הסלון הספרותי שלה ברחוב דה וארן לאחד התוססים של זמנה ונפגשו בו מיטב האינטלקטואלים והאמנים של התקופה. בשנותיה האחרונות עסקה דה בפעילות יצירתית אינטנסיבית, וחיברה את שלוש היצירות הגדולות שלה "אוריקה", "אדוארד ואוליבייה" ו"הסוד", יצירות מופת גדולות ולא מוכרות כיום. היא הלכה לעולמה בניס בשנת 1828. מריה ואן ריסלברגה הוספה למעקב מריה ואן ריסלברגה (בריסל 1866 – קבריס, אלפים, 1959) היא אחת הסופרות "הסודיות" המרתקת ביותר במחצית הראשונה של המאה העשרים, שכתבה יצירות ספורות. בת למשפחה משכילהה ונשואה לצייר תיאו ואן ריסלברג. מ-1918 תיעדה את חיי היום-יום של אנדרה ז'יד, ועד מותו ב-1951 רשמה משפטים, אירועים, ותיאורי הסביבה שחי בה. הכרוניקה הזו נהפכה למסמך הכרחי להבנת תקופה שלמה של הספרות הצרפתית והאירופאית. אך יצירתה של ריסלברגה אינה מורכבת רק מהמחברות האלו, אלא גם מכמה טקסטים הזוכים לעדנה בעשור האחרון: ולטעמנו, "לפני ארבעים שנה" הוא היפה ביותר. צילום:Pyotr Ivanovich Shumov מרינה צבטייבה הוספה למעקב המשוררת הרוסית מרינה צבטייבה נולדה במוסקבה ב-1892 להורים שעסקו במוזיקה ובאמנות. בגיל שמונה-עשרה פרסמה את קובץ השירים הראשון שלה, "אלבום ערב". ב-1912 נישאה לסרגיי אפרון ונולדו להם שתי בנות ובן. אפרון הצטרף במלחמת האזרחים לכוחות הלבנים, וצבטייבה הופרדה ממנו. בתקופת הרעב במוסקבה נאלצה צבטייבה להעביר את בנותיה לבית יתומים ממלכתי, ובתה הצעירה מתה שם מרעב. ב-1925, לאחר תקופת נידודים, התיישבה צבטייבה בפריס. למרות הגלות והעוני צליחה לכתוב שירה. בשנת 1939 התאחדה המשפחה וחזרה לברית-המועצות, אך אפרון הוצא להורג ובתה הבכורה נשלחה למחנה עבודה. עם פלישת הצבא הגרמני לברית-המועצות, פונתה צבטייבה לעיירה נידחת וחיתה שם בבדידות עד שתלתה את עצמה באוגוסט 1941. צבטייבה כתבה שירה, מחזות ויצירות בפרוזה, והיא אחת הנציגות החשובות של השירה הרוסית במאה העשרים. מרטין רכטמן הוספה למעקב מרטין רכטמן (1961) הוא סופר, תסריטאי ובמאי ארגנטינאי. למד קולנוע בבואנוס איירס ובאוניברסיטת ניו יורק. ב-1992 פרסם אוסף של סיפורים קצרים, ואחד מהם נהפך לבסיס הסרט העלילתי הראשון שצילם, "רפאדו", שנעשה במהרה סרט פולחן. ב-1999 ביים את סרטו השני, "סילביה פריטו", יצירת מופת שהשתתפה בפסטיבלים רבים ברחבי העולם, ב-2003 את סרטו עטור הפרסים "הכפפות הקסומות", וב-2012 את "שתי יריות".היצירה הספרותית שלו זכתה להצלחה גם היא, במיוחד ספריו "רפאדו" (1992) ו"Velcro y yo" (1996) "ספרות וסיפורים אחרים" (2004) ו"שלוש נובלות" (2012) שבו נכללו "שתי חברות" ו-"אליאנה גולדשטיין" שראו אור בעברית בהוצאות "תשע נשמות" ו-"זיקית".. הוא מלמד קולנוע ונחשב לאחד החלוצים בקולנוע הארגנטינאי החדש, והוא דמות מפתח, כיוצר ואמן אישי ופורץ גבולות המבטא את חיי יומיום של אמריקה הלטינית. ***חמישה ספרים דיגיטליים במארז אחד*** הסדרה היא טיול ספרותי ברחבי יצירות מופת משמונה מדינות ומאתיים שנות ספרות, באמנות הנובלה הקצרה. מדובר על תרגומים ראשונים לעברית של יצירות פשוטות - שמצד אחד נקראות במהירות סוחפת, ומצד שני יש בהן ניצוץ אמנותי שנשאר אתך תמיד. "שתי חברות" של מרטין רכטמן - תרגום מופתי של סוניה ברשילון האהובה - ספרינט ספרותי מושלם לאוהבי סרחיו ביסיו ואוהבי פרוזה עכשווית; "אוריקה" של קלייר דה דוראס - נובלה חלוצית מהמאה ה-19 על דמות אשה ושחורת אור בצרפת בתקופת המהפכה; "לפני ארבעים שנה" של הבלגית מריה ואן ריסלברגה - אחד מסיפורי האהבה האירופאים האינטנסיבים, הסודיים והיפים."טוהר המידות של קקינה" של מטילדה סראו - המדאם בוארי איטלקית ואחד מסספריה האהובים ביותר על נטליה גינצבורג; "אמי והמוזיקה" של מרינה צבטייבה - אחת מיצירות החניכה המרגשות שקראתי אי פעם, על האהבה הנצחית לאמא. כל פריט ראוי למסגור, סדרה שהיא הכל חוץ ממובנת מאליה, אוסף חובה לכל קורא סקרן שרוצה לטעום מעדנים ספרותיים צרופים, ממש להפליג בין סוגי ספרות, לצאת להרפתקאות קריאה, מחוץ לשבלונות. - שתי חברות, מרטין רכטמן (ארגנטינה) - אוריקה, קלייר דה דוראס (צרפת) - לפני ארבעים שנה, מריה ואן ריסלברגה (בלגיה) - טוהר המידות של קקינה, מטילדה סראו (איטליה) - אמי והמוזיקה, מרינה צבטייבה (רוסיה) מתילדה סראו הוספה למעקב מטילדה סראו נולדה בפטרס שביוון ב-1857 וגדלה בנאפולי. התחנכה כמורה אך עבדה בחברת הטלגרפים של המדינה, עד שב-1878 הצטרפה למערכת העיתון "קוריירה דל מטינו". מאז שילבה את עבודתה העיתונאית הבלתי נלאית בקריירה ספרותית מוצלחת, ופרסמה כחמישים רומנים וכמה סיפורים קצרים העוסקים בחיים הנאפוליטניים של בני המעמד הבינוני-נמוך. ב-1882 עברה סראו לרומא, ושם, תוך כדי פרסומים בעיתונות המקומית, פגשה את העיתונאי והסופר אדוארדו סקרפוגליו, והתתחתנה אתו כעבור שלוש שנים. יחד הם ייסדו את העיתון "קוריירה די רומא" ואחר כך את "איל מאטינו". לאחר פרידה מבן זוגה היא ייסדה את "איל ג'ורנו" שבראשו עמדה עד מותה בנאפולי ב1927. סראו היתה אחת הסופרות המוכרות ביותר של זמנה ורבים סבורים שלא זכתה בפרס נובל כשהיתה מועמדת ב-1926 עקב אי הנכונות שלה ושל עיתונה ליישר קו עם המשטר הפשיסטי. קלייר דה דוראס הוספה למעקב קלייר דה דוראס נולדה ב-1777 בברסט שבצפון מערב צרפת. היתה דוכסית וסופרת נערצת בקרב בני תקופתה. התכתבותה הפורה עם שאטובריאן, בן טיפוחיה, נשמרה עד ימינו. בימי הרסטוראציה, תקופה גועשת של שינוים פוליטיים מהירים, נחשב הסלון הספרותי שלה ברחוב דה וארן לאחד התוססים של זמנה ונפגשו בו מיטב האינטלקטואלים והאמנים של התקופה. בשנותיה האחרונות עסקה דה בפעילות יצירתית אינטנסיבית, וחיברה את שלוש היצירות הגדולות שלה "אוריקה", "אדוארד ואוליבייה" ו"הסוד", יצירות מופת גדולות ולא מוכרות כיום. היא הלכה לעולמה בניס בשנת 1828. מריה ואן ריסלברגה הוספה למעקב מריה ואן ריסלברגה (בריסל 1866 – קבריס, אלפים, 1959) היא אחת הסופרות "הסודיות" המרתקת ביותר במחצית הראשונה של המאה העשרים, שכתבה יצירות ספורות. בת למשפחה משכילהה ונשואה לצייר תיאו ואן ריסלברג. מ-1918 תיעדה את חיי היום-יום של אנדרה ז'יד, ועד מותו ב-1951 רשמה משפטים, אירועים, ותיאורי הסביבה שחי בה. הכרוניקה הזו נהפכה למסמך הכרחי להבנת תקופה שלמה של הספרות הצרפתית והאירופאית. אך יצירתה של ריסלברגה אינה מורכבת רק מהמחברות האלו, אלא גם מכמה טקסטים הזוכים לעדנה בעשור האחרון: ולטעמנו, "לפני ארבעים שנה" הוא היפה ביותר. צילום:Pyotr Ivanovich Shumov מרינה צבטייבה הוספה למעקב המשוררת הרוסית מרינה צבטייבה נולדה במוסקבה ב-1892 להורים שעסקו במוזיקה ובאמנות. בגיל שמונה-עשרה פרסמה את קובץ השירים הראשון שלה, "אלבום ערב". ב-1912 נישאה לסרגיי אפרון ונולדו להם שתי בנות ובן. אפרון הצטרף במלחמת האזרחים לכוחות הלבנים, וצבטייבה הופרדה ממנו. בתקופת הרעב במוסקבה נאלצה צבטייבה להעביר את בנותיה לבית יתומים ממלכתי, ובתה הצעירה מתה שם מרעב. ב-1925, לאחר תקופת נידודים, התיישבה צבטייבה בפריס. למרות הגלות והעוני צליחה לכתוב שירה. בשנת 1939 התאחדה המשפחה וחזרה לברית-המועצות, אך אפרון הוצא להורג ובתה הבכורה נשלחה למחנה עבודה. עם פלישת הצבא הגרמני לברית-המועצות, פונתה צבטייבה לעיירה נידחת וחיתה שם בבדידות עד שתלתה את עצמה באוגוסט 1941. צבטייבה כתבה שירה, מחזות ויצירות בפרוזה, והיא אחת הנציגות החשובות של השירה הרוסית במאה העשרים. מרטין רכטמן הוספה למעקב מרטין רכטמן (1961) הוא סופר, תסריטאי ובמאי ארגנטינאי. למד קולנוע בבואנוס איירס ובאוניברסיטת ניו יורק. ב-1992 פרסם אוסף של סיפורים קצרים, ואחד מהם נהפך לבסיס הסרט העלילתי הראשון שצילם, "רפאדו", שנעשה במהרה סרט פולחן. ב-1999 ביים את סרטו השני, "סילביה פריטו", יצירת מופת שהשתתפה בפסטיבלים רבים ברחבי העולם, ב-2003 את סרטו עטור הפרסים "הכפפות הקסומות", וב-2012 את "שתי יריות".היצירה הספרותית שלו זכתה להצלחה גם היא, במיוחד ספריו "רפאדו" (1992) ו"Velcro y yo" (1996) "ספרות וסיפורים אחרים" (2004) ו"שלוש נובלות" (2012) שבו נכללו "שתי חברות" ו-"אליאנה גולדשטיין" שראו אור בעברית בהוצאות "תשע נשמות" ו-"זיקית".. הוא מלמד קולנוע ונחשב לאחד החלוצים בקולנוע הארגנטינאי החדש, והוא דמות מפתח, כיוצר ואמן אישי ופורץ גבולות המבטא את חיי יומיום של אמריקה הלטינית.