מארז petite חלק 2

צילום:George Charles Beresford ה.ג. ולס הוספה למעקב הרברט ג'ורג' וֵלס (1866 - 1946) היה סופר, הוגה דעות, עיתונאי, סוציולוג והיסטוריון אנגלי. נחשב לאחד האבות המייסדים של סוגת המדע הבדיוני וזכור בעיקר בעקבות ספריו המשויכים לתחום זה. בניגוד לבן זמנו ז'ול ורן, מוקד סיפוריו לא היה ההרפתקה והאופקים החדשים, כי אם ביקורת חברתית נוקבת. ז'אק שובירה הוספה למעקב ז'אק שובירה נולד ליד ליון ב-1915. באותה שנה מת אביו בחזית מלחמת העולם הראשונה, ולז'ק לא הכיר אותו. הוא למד רפואה בליון ופתח מרפאה בנוויל-סור-סאון ששם עבד והתגורר כל חייו. ב-1958 לאחר התכתבות קצרה בין השניים, פרסם אלבר קאמי בהוצאה היוקרתית "גלימאר" את הרומן הראשון של שובירה. אך חלק גדול מיצירתו התגלתה מחדש כמעט חמישה עשורים אחר כך, לאחר הפרסום של "אליזה" ב-2003, שהיה לאירוע מו"לי גדול בצרפת, וראה אור שנתיים לפני מות "מוות לא רצוי אך לא טראומטית" –כפי שהוא עצמו הצהיר בראיון כשכבר היה זקן – הצהרה של הומניסט פשוט וחכם, שלא נמנע מלהתייחס ל"קטעים האפלים של החיים". מקס בירבום הוספה למעקב הנרי מקסימיליאן בירבום היה קריקטוריסט, סופר ודנדי אנגלי שנולד בלונדון ב-1872. הוא התחנך באוקספורד, ובשנת 1892 פרסם לראשונה כתב העת "סטראנד" את הקריקטורות שלו: ציורים פרודיים, מסוגננים ומתוחכמים ביותר. בירבום כתב רומן אחד, מחזות, סיפורים קצרים, סקירות והרצאות, שנהג לפרסם בנפרד, במהדורות יפות ומוקפדות.ב-1916 בירבום מפרסם סיפור ארוך שבורחס וביוי קסארס מחשיבים כ"הסיפור המושלם". ב1919 פרסם את "שבעה גברים", אוסף סיפורים קצרים מופתיים הכולל את ה"הצבוע המאושר", ועוד מסיפוריו הטובים ביותר. בשנת 1910 התחתן בירבום עם השחקנית הבריטית-אמריקאית פלורנס קאהן והשניים התיישבו ברפאלו שבאיטליה, ושם, למעט חזרות בודדות לאנגליה במהלך מלחמות העולם הראשונה והשנייה, התגוררו עד סוף חייהם. בירבום קיבל תואר אבירות ב-1939, אף שהשתעשע בציור קריקטורות של משפחת המלוכה. לאחר מות אשתו בשנת 1951 התגורר מקס עם מזכירתו, אליזבת יונגמן, ונשא אותה לאישה כמה שבועות לפני מותו בגיל 84. קונסטנס פנימור וולסון הוספה למעקב קונסטנס פנימור וולסון נולדה בקלרמון בארצות הברית ב-1840. היא אחיינית רחוקה של ג'יימס פנימור קופר – מחברו של "המוהיקני האחרון". סיפוריה התפרסמו בכתבי העת היוקרתיים "הארפרז" ו"אטלנטיק" וזכו לביקורות נלהבות. בגיל כמעט ארבעים עברה לאירופה. אוסף כתביה שהתפרסם בשם "החצר הקדמית וסיפורים איטלקיים אחרים" (1895) ו"דורוטי וסיפורים איטלקיים אחרים" (1896) ראו אור אחרי מותה. וולסון מתה בוונציה ב-1984 בעיצומה של הדרדרות נפשית, כשנפלה או קפצה מהחלון. סימון לייס הוספה למעקב סימון לאיס היה שם העט של פייר ריקמנס, שנולד בבריסל ב-1935, ולמד משפטים ותולדות האמנות באוניברסיטה הקתולית של לֵוֶון. קשריו הוא חי שתים-עשרה שנה במזרח הרחוק, ונהפך למומחה בכיר בציור, בקליגרפיה ובשירה הסינית. בשנת 1970 התיישב באוסטרליה כדי ללמד ספרות סינית אוניברסיטת סידני. לאיס היה סופר והוגה דעות יחיד במינו, אינטלקטואל שכתיבתו גאונית, פשוטה ומשכרת, איכויות שמתגלות בספרים כגון "אושרם של הדגים" ו"בטאוויה", שניהם מ-2011. לאיס מת מסרטן באוסטרליה ב-2014. ***חמישה ספרים דיגיטליים במארז אחד*** הסדרה היא טיול ספרותי ברחבי יצירות מופת משמונה מדינות ומאתיים שנות ספרות, באמנות הנובלה הקצרה. מדובר על תרגומים ראשונים לעברית של יצירות פשוטות - שמצד אחד נקראות במהירות סוחפת, ומצד שני יש בהן ניצוץ אמנותי שנשאר אתך תמיד. "אליזה" של ז'ק שובירה - סיפור בלתי נשכח על אהבתו הראשונה של ילד קטן בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה; "פרשת בטאוויה" של הסופר הגדול סימון לייס - על מרד והתקוממות בלב ים באיים נידחים; "החצר הקדמית" של קונסטנס פנימור וולסון - הנובלה על החלומות, חלום לבנות גינה בקרב אשה קשת יום בכפר איטלקי עני; "הצבוע המאושר" של הדאנדי האנגלי מקס בירבום - אגדה יפהפייה על העמדות פנים ועל אנושיות; "הדלת שבקיר" של ה"ג' ולס - יצירה בדיונית מצמררת מאת אחד הסופרים הגדולים במאה העשרים. כל פריט ראוי למסגור, סדרה שהיא הכל חוץ ממובנת מאליה, אוסף חובה לכל קורא סקרן שרוצה לטעום מעדנים ספרותיים צרופים, ממש להפליג בין סוגי ספרות, לצאת להרפתקאות קריאה, מחוץ לשבלונות. - החצר הקדמית, קונסטנס פנימור וולסון (ארצות הברית) - הצבוע המאושר, מקס בירבום (אנגליה) - הדלת שבקיר; תחת הסכין, ה"ג׳ ולס (בריטניה) - פרשת בטאוויה, סימון לייס (בלגיה) - אליזה, ז'ק שובירה (צרפת) צילום:George Charles Beresford ה.ג. ולס הוספה למעקב הרברט ג'ורג' וֵלס (1866 - 1946) היה סופר, הוגה דעות, עיתונאי, סוציולוג והיסטוריון אנגלי. נחשב לאחד האבות המייסדים של סוגת המדע הבדיוני וזכור בעיקר בעקבות ספריו המשויכים לתחום זה. בניגוד לבן זמנו ז'ול ורן, מוקד סיפוריו לא היה ההרפתקה והאופקים החדשים, כי אם ביקורת חברתית נוקבת. ז'אק שובירה הוספה למעקב ז'אק שובירה נולד ליד ליון ב-1915. באותה שנה מת אביו בחזית מלחמת העולם הראשונה, ולז'ק לא הכיר אותו. הוא למד רפואה בליון ופתח מרפאה בנוויל-סור-סאון ששם עבד והתגורר כל חייו. ב-1958 לאחר התכתבות קצרה בין השניים, פרסם אלבר קאמי בהוצאה היוקרתית "גלימאר" את הרומן הראשון של שובירה. אך חלק גדול מיצירתו התגלתה מחדש כמעט חמישה עשורים אחר כך, לאחר הפרסום של "אליזה" ב-2003, שהיה לאירוע מו"לי גדול בצרפת, וראה אור שנתיים לפני מות "מוות לא רצוי אך לא טראומטית" –כפי שהוא עצמו הצהיר בראיון כשכבר היה זקן – הצהרה של הומניסט פשוט וחכם, שלא נמנע מלהתייחס ל"קטעים האפלים של החיים". מקס בירבום הוספה למעקב הנרי מקסימיליאן בירבום היה קריקטוריסט, סופר ודנדי אנגלי שנולד בלונדון ב-1872. הוא התחנך באוקספורד, ובשנת 1892 פרסם לראשונה כתב העת "סטראנד" את הקריקטורות שלו: ציורים פרודיים, מסוגננים ומתוחכמים ביותר. בירבום כתב רומן אחד, מחזות, סיפורים קצרים, סקירות והרצאות, שנהג לפרסם בנפרד, במהדורות יפות ומוקפדות.ב-1916 בירבום מפרסם סיפור ארוך שבורחס וביוי קסארס מחשיבים כ"הסיפור המושלם". ב1919 פרסם את "שבעה גברים", אוסף סיפורים קצרים מופתיים הכולל את ה"הצבוע המאושר", ועוד מסיפוריו הטובים ביותר. בשנת 1910 התחתן בירבום עם השחקנית הבריטית-אמריקאית פלורנס קאהן והשניים התיישבו ברפאלו שבאיטליה, ושם, למעט חזרות בודדות לאנגליה במהלך מלחמות העולם הראשונה והשנייה, התגוררו עד סוף חייהם. בירבום קיבל תואר אבירות ב-1939, אף שהשתעשע בציור קריקטורות של משפחת המלוכה. לאחר מות אשתו בשנת 1951 התגורר מקס עם מזכירתו, אליזבת יונגמן, ונשא אותה לאישה כמה שבועות לפני מותו בגיל 84. קונסטנס פנימור וולסון הוספה למעקב קונסטנס פנימור וולסון נולדה בקלרמון בארצות הברית ב-1840. היא אחיינית רחוקה של ג'יימס פנימור קופר – מחברו של "המוהיקני האחרון". סיפוריה התפרסמו בכתבי העת היוקרתיים "הארפרז" ו"אטלנטיק" וזכו לביקורות נלהבות. בגיל כמעט ארבעים עברה לאירופה. אוסף כתביה שהתפרסם בשם "החצר הקדמית וסיפורים איטלקיים אחרים" (1895) ו"דורוטי וסיפורים איטלקיים אחרים" (1896) ראו אור אחרי מותה. וולסון מתה בוונציה ב-1984 בעיצומה של הדרדרות נפשית, כשנפלה או קפצה מהחלון. סימון לייס הוספה למעקב סימון לאיס היה שם העט של פייר ריקמנס, שנולד בבריסל ב-1935, ולמד משפטים ותולדות האמנות באוניברסיטה הקתולית של לֵוֶון. קשריו הוא חי שתים-עשרה שנה במזרח הרחוק, ונהפך למומחה בכיר בציור, בקליגרפיה ובשירה הסינית. בשנת 1970 התיישב באוסטרליה כדי ללמד ספרות סינית אוניברסיטת סידני. לאיס היה סופר והוגה דעות יחיד במינו, אינטלקטואל שכתיבתו גאונית, פשוטה ומשכרת, איכויות שמתגלות בספרים כגון "אושרם של הדגים" ו"בטאוויה", שניהם מ-2011. לאיס מת מסרטן באוסטרליה ב-2014.