חבצלות צפות הלוך ושוב על מים מלוחים

המשוררת כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים הָיִית יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁוכָּל־כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים.אֲבָל אַתְּ יוֹשֶׁבֶתעוֹבֶרֶת מִן הַכֻּרְסָה לַכִּסֵּאיוֹצֵאת אֶל הַגִּנָּה וְאָז חוֹזֶרֶת.אֲנָשִׁים מֵתִיםבָּרְחוֹבוֹתשׂוֹרְפִים בִּנְיָנִיםנָשִׁים הוֹלְכוֹתמִבְּלִי לָדַעַת אֶת סוֹפָן.וְאַתְּ יוֹשֶׁבֶתמְחַכָּה שֶׁיֵּצֵא לָךְ סֵפֶר שִׁירָה.מְקַלֶּפֶת אֶת הָעוֹר בַּצִּפָּרְנַיִםמְטַפְטֶפֶת דָּםעַל מַרְצְפוֹת הַבַּיִתמְנַגֶּבֶת מִיָּד כְּאִלּוּ כְּלוּם לֹא קָרָה.