זה קורה מהר

"ידו של גיא מלטפת את ירכה של אלי. יש עוד משהו שהסם הזה עושה, קולו נהיה רך, שקט. הוא סם מחרמן מאוד. אלי מביטה לרגע באלון ושוב בגיא. את מרגישה? היא מהנהנת. אלון רואה אותה בולעת רוק. דממה, והנשימות שלה נהיות מובחנות מאוד, גיא מביט בה, רציני. תגידו, הוא מלטף עכשיו את כתפה, מסתכל על אלון, באמת אף פעם לא עשיתם את זה, לא נגעתם אחד בשני, ידו יורדת אל גבה. אלון מעורפל, לא, הוא נד בראשו, אבל כמעט, הוא לא מוסיף." הוא רומן עשיר ומדויק על אלון השמיניסט ועל אלי היפה והפרועה, חברת הילדות שלו. במבט ראשון דומה שאלי ואלון זורמים באפיק הנעורים המקומי: בגרויות ומין וסיגריות וג´וינטים ושאלות על אהבה ולבטים של לפני צבא. מבט שני מגלה שהזרם שוטף מהר מדי וחלק מדי וכי המתבגרים התוססים האלה גדלים באקלים מדוכא ואדיש. לכל אחד מהם רק הורה אחד, עצוב ועמום, המורים שלהם אטומים או מבולבלים מאוד, ובוואקום שבתוכו אלון ואלי מתנהלים, קשה להבחין בין אינטימיות לכאב, בין פנטזיה לחלום בלהות.