אוניות געגועיי

אלישע פורת, סופר ומשורר, נולד בשנת 1938 בקיבוץ עין החורש. הוא חי בקיבוץ עד מותו בשנת 2013 ,והוא אז בן שבעים וחמש.פורת הרבה לסייר ולחקור את עמק חפר בכלל ואת סביבת עין החורש בפרט. הוא השקיע הרבה מזמנו בדאגה לעצים וצמחים ולשימורם מפני הכחדה, דאג להגן על עץ שיזף עתיק שהיה נטוע בפאתי הקיבוץ, התגייס לשימור התורמוס הצהוב שהיה נתון בסכנת הכחדה במישור החוף הצפוני ולשמירה על סחלב הביצות הנדיר בעינות חוגלה, הכיר מקרוב צמחים ועופות, חרסים ומטבעות, נופים ומקומות והיה מזהה מרחוק ציפורים על פי שירתן.הממוארים מתארים ומשחזרים אירועים ומקומות בסביבה הקרובה של הבית, הקיבוץ והעמק, ונכתבו על רקע תפישתו שמקום צריך שיהיו לו אגדות ומיתוסים, כדי ליצור זיקה בינו לבין האנשים, הילדים והדורות הבאים ולרקום חיבור משמעותי בינם לבין נוף המולדת.פורת היה חוקר לעומק נושאים שריתקו אותו וחושף מכתבים לא ידועים, פרשיות היסטוריות ופרטים היסטוריים עלומים.חלק חשוב בחייו ובכתיבתו, הן תקופות שירותו הצבאי - בסדיר ובמילואים, בימי שלום ובמלחמות. גם בסיפוריו, גם בשיריו וגם בממוארים שכתב, ניכרת היטב הצלקת שנשארה בו מאותם הימים.הממוארים המתפרסמים כאן נאספו מתוך מבחר רחב ועשיר שהשאיר אחריו. הבחירה לא הייתה קלה, אבל הכרחית ולוּ מפני קוצר היריעה. הם אינם מובאים בסדר כרונולוגי מסוים, וגם לא ערוכים לפי 'נושאים', אבל ככלל הם מייצגים את הקשת הרחבה של נושאים שהעסיקו אותו וחוויות שנחרתו בו, וצירופם זה אל זה משרטט ומציג את אישיותו הרבגונית, הייחודית מאוד.