לאות

כַּמָּה מֵאוֹת שֶׁלֹּא זהֶ הָאוֹר שֶׁבּוֹ הַמַּחְשָׁבָה עוֹד מִתְרָאָה כַּעֲבוֹדָה? וּבָתִּיםוְשֻׁלְחָנוֹת וַאֲנָשִׁים שְׂרוּפִים מְאֻזכְָּרִים בָּרֹךְ הַמִּתְמַעֵט שֶׁל הַמּוֹפִיעַ אֲסוּרִיםבִּנְגִיעָה כְּאִלּוּ זוֹ שְׁעָתָם לִהְיוֹת יוֹתֵר מֵאֲבוּדִים — יָפִים לְאֵין עֲרֹךְבַּנְּסִיגָה הַזֹּאת אֶל הַשְּׁכִיחוּת שֶׁל הַדִּמּוּי. לָאֵשׁ גּוּפָאיֵשׁ לְהָניִחַ; אִישׁ עֲדַיִן לֹא אוֹמֵר אֶת זהֶ כְּמַאֲמִיןשֶׁהוּא עַכְשָׁו זהֶ שֶׁכָּלֶה, אֲבָל הַגּוּף הַמְלֻמָּד מוֹרֶה הֵיכָןאֲנַחְנוּ בִּלְתִּי נִסְבָּלִיםמֵעוֹד מוֹעֵד, מֵאֵין מוֹעֵדכְּמוֹ עַכָּבָה בְּאֵל, בְּכִסֵּא. אִם יֵשׁ עוֹד חוּץ לָאֱנוֹשִׁיעֲשֵׂה שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח אֶת זהֶ: שֶׁהַתּוֹפָעָה לֹא מְסַפֶּרֶתלֹא מַכְחִישָׁה, כְּאִלּוּ לְיָרֵא אֶת הַנּיְָר לְהֵרָאוֹת הָיְתָה כִּכְלוֹת הַכֹּלתַּכְלִית הָעֲתִירָה הָעַתִּיקָה הַזֹּאת לַחֲזיִתִי שֶׁבַּיְסוֹדוֹתוְעַכְשָׁו זהֶ אַחֲרֵי הַסּוֹף — הַיְשִׁיבָה לְנֹכַחבְּלִי אַלִּימוּת, בְּלִי הִשְׁתַּוּוּת לָאַלְמוֹתִירַק הַיְדִיעָה שֶׁכָּכָה נִכְתְּבוּ הַסָּאגוֹת הַפְּרוּעוֹתכְּשֶׁהֶעָרִים הָאַדִּירוֹת יָשְׁנוּכְּשֶׁהַחַשְׁמַל נָדַד כַּעֲגוּנָהבֵּין הָעִנְבָּר וְהַפַּרְוָה היא לא רק חולשתה או ניגודה של הערות כי אם בה בעת ההתמדה באותו מאמץ יומי שהשינה היא כבר המנוחה ממנו. הלאות נעשית לעניינה של השירה עם חשיפתה של השירה למאמץ ה'לא-שירי' שכרוך בהישארות-ער. היא נעשית לסגולתה משהשירה לומדת לדאוג לעצמה, הווה אומר: להיות במיטבה גם, ואולי בעיקר, כשהיא איננה בשיאה. היא גם שם העצם המופשט שנגזר משמה של לאה.התיאורים הללו העניקו לספר 'לאות' את שמו. הם עצמם נולדו מתוכו. 'לאות' הוא ספרו השלישי של יונתן סואן. קדמו לו ספר שירה 'מכלול העובדות, לא הדברים' (עם עובד, 2013), וספר מסות 'שחרות' (אפיק, 2019).החל משנת 2011 ספרי "כבר" רואים אור בהוצאת מוסד ביאליק.מייסדת ועורכת הסדרה: ליאת קפלן. מעצב: תמיר להב־רדלמסר.