
סמדר שיפמן
מתאר ומפרש את יצירותיהם של שלושה יוצרים מרכזיים בפרוזה העברית: דויד גרוסמן, אורלי קסטל־בלום ומאיר שלו. דרך הקריאה ביצירותיהם עוסק הספר במאפייניו של הפוסטמודרניזם הישראלי. שלושה יוצרים אלה משקפים בספריהם, כל־אחד בדרכו, את הדיאלקטיקה שבין המודרניזם לפוסטמודרניזם. שנות השמונים והתשעים של המאה העשרים, שבהן פרצו שלושה יוצרים אלה אל מרכז התודעה הספרותית, הן שנות השגשוג של הכתיבה הפוסטמודרניסטית ושל השיח הביקורתי הפוסטמודרניסטי בעברית. ספר זה מציג את ייחודו של הפוסטמודרניזם העברי ביחס לזה האירופי והאמריקאי. "מכאן" רואים את מה שאי־אפשר לראות משם: באירופה ובאמריקה הנרטיב מובן מאליו, וניתן לפקפק בו; הסובייקט מוגדר וניתן לפרקו; המשמעות מולדת וניתן להצהיר על מותה. מכאן, בעברית, הנרטיב הוא סיפור שאנו מספרים לעצמנו ולכן כה קשה לוותר עליו; כאן הוויתור מראש על ההיאחזות במשמעות כלשהי הוא בגדר מותרות, שלא בטוח שסופר ישראלי יכול להרשות לעצמו.היא מרצה בחוג לספרות באוניברסיטת תל־אביב. ספרה הקודם, , יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד (1999).
נושאים
שנת הוצאה
2007
מספר עמודים
247
זמינות
זמין לרכישה/השאלה ב-2 מקומות
היה הראשון לכתוב ביקורת

חמוטל בר־יוסף