הוא לא כבד, הוא אחי

סיפורו הנוגע ומעורר ההשראה של שוקי על אחיו מוטי, הלוקה בפיגור שכלי, שניהם בשנות השישים לחייהם, הוא סיפור של אהבה וחמלה, של נתינה ללא תנאים ושל תקווה. מגיל צעיר מאוד ובעל כורחו, נאלץ שוקי להיות שותף לנטל הכבד של הטיפול באחיו, לוותר על משחקי ילדות והרפתקאות נעורים, ולשאת את הבושה והמבוכה שמוטי גרם לו בביתם ומחוצה לו. עתה, כששניהם מבוגרים, נפנה שוקי להביט בקשר המיוחד שבנה עם אחיו במהלך השנים, קשר חם שהנחיל לילדיו ולנכדיו., רופא במקצועו, שזהו ספרו הראשון, מתאר ברגישות, בכאב ובהומור פרקי חיים בצל ההתמודדות היום-יומית עם הקשיים והאתגרים הכרוכים בטיפול בבן משפחה בעל צרכים מיוחדים. אלו שזורים כפלשבקים בתיאור נסיעתם השנתית לחו"ל – הפעם לברלין – שאותה מתאר המחבר כ"הרפתקה" מאתגרת ומתסכלת במיוחד העמידה את רגשותיו ואת סבלנותו במבחן המוכר לו היטב.עם זאת, מתוך התסכול והצער ששוקי חווה במהלך הימים שבהם הוא מנסה נואשות לעורר את סקרנותו של מוטי למראות ולאתרים של העיר, מבצבצים רגעים נוגעים ללב של קרבה, צחוק, נוסטלגיה וסיפוק. סיפורם של שוקי ושל מוטי, "איש הגשם" שלו, הוא דוגמה לכוחות נפש בלתי נדלים, לאופטימיות ולאמונה בכוחה של אהבה ובעשיית טוב.שוקי לשם מתגורר בטבעון, נשוי, אב לארבעה, סב לנכדים ונכדות ואח של מוטי.