ה"ויכוח" : ויכוח על חכמת הקבלה ועל קדמות ספר הזוהר וקדמות הנקודות והטעמים

מספר חודשים לאחר בר המצווה של , בפסח 1814, נפלה אימו למשכב. אביו, שהאמין בקבלה, התפלל לרפואתה תפילה קבלית, אך משראה שמצבה מחמיר, לימד את בנו את הנוסח, בתקווה כי כאשר בנו, נער טהור, יתפלל באותה הדרך, תפילתו תיענה. אך הנער לא הסכים- למרות שהייתה זו בקשתו של אביו, ולמרות מצבה האנוש של אימו. "אבל אני לא האמנתי יותר בתורה זו, ולא יכולתי למלאות את בקשת אבי"- כתב אחר כך באוטוביוגרפיה שלו.למרות הכעס שגרמה התנהגותו לאביו, יושרו של (בן ה- י"ג!), ואולי גם אופיו החזק, לא התירו לו לפעול בניגוד לאמונתו. אימו נפטרה לאחר ימים אחדים, אך אין ספק שהיה זה לגביו אירוע מכונן. אירוע שהשפיע רבות על כתיבת , תריסר שנים מאוחר יותר.אכן, יש בסיפור הזה ללמד על אופיו החזק של [יש שיאמרו- גם עקשנותו], ועל דרכו לכל אורך חייו: חתירה לאמת, תוך ניתוח רציונלי של כל העובדות המונחות לפניו, ולאחר שגובשה עמדתו- להתמיד ולדבוק בה גם כאשר היא כרוכה במחירים כואבים, עד כדי ניתוק יחסים עם הקרובים לו ביותר.במרכז הספר- ההתמודדות בשאלת קדמות ספר הזוהר: האם הוא אכן נכתב ע"י ר' שמעון בר יוחאי, במאה השניה, או שמא כאלף שנים מאוחר יותר. הניתוח נעשה על בסיס מיטב המחקר המדעי של תחילת המאה ה- 19, ובדיקת טעמי המקרא והניקוד, שרק במאה השביעית נכתבו בטבריה.יונתן בשיא, עורך הספר, כותב במבוא:זיקתי האישית ל גברה והעמיקה כאשר עסקתי בהכנה לדפוס של ספרו יסודי תורה, לפני שנים אחדות. עמלי בהמשכו של אותו מפעל נועד לסייע כמיטב יכולתי להוצאת מקצת מספרות החכמה של יהדות איטליה, המונחת בקרן זווית, ולהביאה לתודעת ציבור שטרם נחשף אליה. בהיותי נצר ליהדות איטליה, רואה אני חובה קדושה לעצמי להמשיך בהוצאת כתביו של שד"ל.