לבד ליפן

"אני נוסעת בעוד כמה שבועות ליפן. לשלושה שבועות. מאחר שזו הנסיעה הרביעית שלי לבד בתקופה האחרונה, אני רוצה להבין למה אני מטיילת. למה לבד. מה גורם לי, שוב, לעזוב את עסקיי, את ענייניי, את האיש שלי ואת ילדיי, ולרצות להגיע בלהט גדול למקום שאני לא מכירה. למה חשוב לי להרגיש כמו סירה מיטלטלת באמצע אוקיינוס גדול ולחפש חתיכת אדמה להגיע אליה".שמי ענת אור מגל, אני מציירת, כותבת, מטיילת, ממציאה פרויקטים ובעיקר סקרנית לעולם. נקודת הזינוק של חיי היא שכונה על קו התפר בירושלים. מאז עברתי ביותר מ-13 מקומות שקראתי להם בית, עד הבית הראשון שאני והאיש שלי קנינו בכרכור, כאן נשארנו. יש לנו מלא ילדים (שלושה זה מלא!) וברגעי השיא ניהלתי ארבעה עסקים עצמאיים, במקביל. בתוך כל אלה עברתי ב-35 מדינות. יום אחד נחתה עליי יפן. לא הבנתי למה אני רוצה דווקא לשם. לא עניין אותי לראות את פריחת הדובדבן או המקדשים, או לאכול סושי. לא הבנתי מה כן מעניין אותי, רק ידעתי שאני רוצה לנסוע, ולבד. אם אהיה פיוטית, אגיד שנסעתי לחפש את היַפָּן שלי, ועל זה הספר.