
יוסי שובל־שוחטמן
ספר זה בוחן את התפתחות התעשייה עתירת הידע בישראל מתוך ראייה היסטורית כוללת, המתארת את ההשפעה של האקדמיה, התעשייה והממשלה. נטען כי, גורמים חיצוניים כגון החרם הערבי והאמברגו הצרפתי כפו על ממשלת ישראל את הצורך לפתח תעשייה עתירת ידע. בניגוד לטענה זו, ספר זה מוכיח, כי בלי הכוחות הפנימיים, ובעיקר בלי התשתית האקדמית שהכשירה בוגרים, מוסמכים ומהנדסים, לא הייתה מתאפשרת צמיחת התעשייה הביטחונית ו/או האזרחית בישראל. הספר מאיר גם את תפקידן הייחודי של ממשלות ישראל בפיתוח התעשייה עתירת הידע באמצעות הקמת התעשיות הביטחוניות, חקיקת חוקים, הקמת חממות טכנולוגיות, הקמת קרן "יוזמה" שבאמצעותה קמה תעשיית הון הסיכון בישראל., שימש בשורה של תפקידים בכירים בשרות הממשלתי, הציבורי והפרטי. תפקידו האחרון היה סמנכ"ל לקשרי ממשל ולקהילה בחברת אינטל ישראל.הספר נוגע בנושאים חשובים למערכת החינוך ולחברה הישראלית בכללותה: פלורליזם, כור היתוך, דימוי מגדרי, דרכי חינוך, תנועות נוער, סובלנות, הדרה, אלימות, קבלת האחר ואימוצו והשתלבות בחברה הישראלית.יש בסיפור סימני שאלה, תמיהות, השתאויות וגם ביקורת. יש בו אהבה, רעות ואמון. היא פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה של החינוך באוניברסיטת תל־אביב, שבה שימשה בשורה של תפקידים בכירים, הייתה חברה בוועדות אקדמיות וציבוריות שונות בתחומי החינוך והחברה ועמדה בראש חלק מהן. בשנים 1995-1998 הייתה יו"ר רשות השידור. בשנת 1995 הוענק לה פרס ישראל לחקר החינוך.מחקריה, שתוצאותיהם פורסמו בספרים ובמאמרים רבים בעיתונות המקצועית, התמקדו בריבוד חברתי, מגדר, השכלה גבוהה, תנועות נוער, ייחודיות בית־ספרית ובחירת הורים, בתי־ספר וקהילותיהם.
נושאים
שנת הוצאה
2021
מספר עמודים
294
זמינות
זמין לרכישה/השאלה ב-1 מקומות
היה הראשון לכתוב ביקורת

שגית מור