הצליינית 1 - השחרורית

תוך עדות אמת, משפחתית ונוגעת ללב, הסופרת טווה את סיפורה של אומה. אומה גאה, פטריוטית שעתיד מדינתה לוטה בערפל. מתוך הסיפורים האישיים של גיבורים צנועים, מתגלות קבוצות רבות של לוחמים, מבית ומחוץ, מרצון או מגלות בכוח, שכל רצונם הוא לנצח במלחמה נגד הגרמנים, אחרי שהפסידו בקרב. כל רצונם הוא לפנות את ארצם מאותם פולשים, זו הפעם השלישית ב- 80 שנים. היא לא ניצולה, ולא קורבן. כילדה בצל המלחמה, בין שתי הבירות- לונדון ופאריס, היא פגשה, חוותה, ראתה אירועים היסטוריים ודמויות היסטוריות.הספר מהווה חובת זיכרון, סיכום מסע, עדות חיה, מדיטציה על מה שהחיים לימדו אותה ועל תקופה שאבדה, אך עוד ניתן ללמוד ממנה לעתיד. בתקופת מלחמת העולם השנייה, הוריה ודודה היו במחתרת הצרפתית שפעלה רבות נגד ממשלת הבובות של הנאצים ונגד החיילים הגרמנים עצמם. היא נולדה במסע התלאות בדרך לאנגליה. והיא נשארה בדרכים, בדומה לצליינית נצחית שזורקת מדי פעם לפעם בקבוק המכיל את זיכרונותיה, אל הים.כמו כן, מובע בספר, יומנו המקורי של אזרח שחי בפאריס בתקופת הכיבוש הנאצי ועד השחרור.לבסוף, כנספח, מובע בספר, הספד אישי ומרגש מאת פרופ' רנה קאסין לבן משפחה קרוב של פרנסואז. אותו פרופ' קאסין הכיר מילדות ואת פועלו ומעשיו נגד הנאצים, שאותם ניתן לפרסם רק לאחר המוות.- נולדה בדרך ללונדון, בה היא חיה עד גיל 4 ואז היא ומשפחתה חזרו לצרפת. אחרי ביקור ראשוני ומשנה חיים, היא באה לחיות בישראל לצמיתות ב- 1967 אחרי מלחמת ששת הימים. משנת 1977 החלה לעצב לתיאטרון ועבדה עם מגוון תיאטרונים ובתי-ספר לאומנויות: תיאטרון החאן, האופרה הירושלמית, האקדמיה רובין למוסיקה ולמחול, הסטודיו למשחק ניסן נתיב ועוד.