כה אמר וינסנט, החתול הטיפש

ארבעה בני משפחה אחת וגור חתולים שקם לתחייה ונהפך לנביא גס רוח - אלה גיבורי הרומן הרביעי של אסף שור, המשרטט בלשון פיוטית ופרועה תא משפחתי הולך ומתפרק: אב ואם באמצע חייהם שמתרחקים זה מזה ומשני ילדיהם המתבגרים, המסתגרים איש-איש בחדרו ובעולמו המוזר. אך מתוך הבדידות האופפת את הדמויות, בין מלים זהירות להליכה על בהונות, מצטיירת ועולה תשוקת אינטימיות גדולה, שהיא עיקר כוחו של הרומן. הוא בעת ובעונה אחת פרודיה חריפה ומלאת עוצמה על הדרמה המשפחתית ויצירה מפתיעה בעדינותה, תהייה מצחיקה ונוגעת ללב על הדבר ההופך אוסף של חללי מגורים לבית ואסופה של בדידויות למשפחה. "יכולת סיפור ייחודית ומרתקת, עד לעמוד האחרון" ("הארץ, ספרים") "אחד הסופרים הצעירים המוכשרים ביותר שיש לנו" (" ידיעות אחרונות") "אי אפשר שלא להתאהב בכתיבתו הרעננה והמקורית" ("מקור ראשון")