חלק מזה היה נכון

כאשר ג'ק קופר, סופר אמריקאי מפורסם, מקבל מכתב מאיב, קוראת בריטית שאינו מכיר, הוא לא מייחס לו חשיבות רבה. המכתב נכתב ביד ונשלח במעטפה מעבר לים, אבל מעבר לכך אין בו שום דבר יוצא דופן. אולם ג'ק, שעומד על סִפו של גיל חמישים ונפרד לא מזמן מאשתו השנייה, מוצא במכתבה הקצרצר של איב את הפשטות והישירות שכמהּ להן, ואת אהבתם המשותפת לאוכל משובח ולבישול. אט-אט נרקם בין ג'ק לאיב קשר יוצא דופן, המאפשר להם לשתף זה את זה במסתרי לבם. על רקע כישלון חיי האהבה של ג'ק ויחסיה המתוחים של איב עם בתה העומדת להינשא, מציעים השניים זה לזה במכתביהם הקשבה וקבלה, למרות - ואולי בגלל - המרחק והזרות. איב מוצאת את עצמה ניצבת פנים אל פנים מול בעלה לשעבר שנטש אותה, מול רגשותיה הקשים של בתה, ובעיקר מול עצמה - על פחדיה ועל תקוותיה. וג’ק, לראשונה בחייו, ניצב מול משמעותן של רווקותו ושל יצירתו הספרותית. ג'ק ואיב מתחילים להתמודד עם מהמורות חייהם, אך האם יצליחו להמשיך את הקשר אל מחוץ לגיליונות הנייר? בסגנון ספרותי מיוחד וכובש לב מצליחה דברה מקינלי לגעת בעדינות בנושאים עמוקים הקשורים לקשיי אמצע החיים, למפגש שלנו עם עצמנו ולשבריריותו של קשר אנושי.