"אסטרטגיית צה"ל"

המסמך אסטרטגיית צה"ל הוא פרסום תקדימי בהיסטוריה הצבאית ובשיח הציבורי של מדינת ישראל. הרמטכ"ל גדי איזנקוט הוא הראשון שמציג את "אסטרטגיית צה"ל" במבחן אתגרי ההווה במסמך שמפורסם לציבור הרחב בישראל. הקובץ הזה מחזיק תשעה עשר מאמרים שכתבו עשרים ושלושה מבכירי החוקרים במכון וכותבים אורחים. אלה מתמודדים עם המסמך הצה"לי הייחודי בכמה מישורים ומזוויות שונות ודנים במה שמצוי בו כמו גם במה שאינו מצוי בו. לצד הבחינה והניתוח מוצגות גם הצעות להרחבת המהדורה העתידית של "אסטרטגיית צה"ל". המאמרים בקובץ הזה עוסקים בשלושה נושאים מרכזיים: היחסים המורכבים בין הדרג הצבאי לדרג המדיני בהקשר של אתגרי הביטחון של ישראל במרחב, בניין הכוח הצבאי והפעלתו אל מול האיומים המתפתחים וכן היחסים המיוחדים בין צה"ל לחברה הישראלית. קובץ המאמרים הזה נפתח בדברי הקדמה של מי שהיה רמטכ"ל צה"ל ושר הביטחון, משה (בוגי) יעלון ומסתיים בפרק הסיכום של עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי: אסטרטגיית צה"ל – שבחים, הרהורים וערעורים. קהילת המודיעין הישראלית ניצבת בפני אתגרים יוצאי דופן הנגזרים מהאיומים הביטחוניים, החריגים בעוצמתם, שמולם ניצבת מדינת ישראל. ספר זה עוסק באתגרי קהילת המודיעין בישראל, מנקודת מבט עדכנית וצופה פני עתיד, באמצעות סדרת מאמרים – שישה עשר במספר – שכתבו מומחים מהאקדמיה ומקהילת המודיעין בישראל. הספר נפתח במאמר הדן במודיעין מנקודת המבט של הקברניט, מאת רא"ל (מיל') משה יעלון; בסיכום מוצג מאמר העוסק באתגרי קהילת המודיעין של ישראל, מאת ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל') עמוס ידלין. בין הנושאים הנדונים בספר: המודיעין בעידן של חוסר יציבות; מהערכת מודיעין לאומית להערכת סיכונים לאומית; טרור וחתרנות במגזר היהודי; ועדות חקירה של כישלונות מודיעיניים; אתגרי המחקר המודיעיני; הערכת יציבות משטרים; ערכו של המודיעין התרבותי; שיתופי פעולה מודיעיניים בין מדינות; לוחמה מוכוונת מודיעין; כלי טיס בלתי מאוישים בשירות המודיעין; מיצוי מודיעין מהמדיה החברתית, ואחרים.