קיץ 1926 : חליפת מכתבים

אני מחויב לך בתווי היסוד של אופיי, בטיב קיומי הרוחני. תהילה היא ללבך הפורה שיש בכוחך להפנות אלי תנובה עשירה כל־כך של רוחך.את הוענקת לי מידי שמים, את שלי לעולם וכל חיי שייכים לך.בוריס, כל מכתב שלנו הוא מכתב אחרון, מהם – עד שניפגש, ומהם – אחרון לתמיד.לדעת איך פועם לבך. לנשק את לבך. לדעת עד השינה העמוקה ביותר שאתה הוא.כן וכן וכן למה שאת רוצה ולמה שאת. כן גדול כמו לחיים עצמם. אבל החיים כוללים גם את כל הלאווים שאין מהם מנוס.מכתבי הם ביטוי של חתירה אל המוחלט; הפגישה המוחלטת באהבה, ההישג המוחלט באמירה השירית. בשווייץ, בפריז, במוסקבה: שלושה משוררים גדולים במשבר מדברים זה אל זה, עוזרים זה לזה וכמהים זה אל זה במכתבים המעידים על קרבת לבבות ועל הצורך הקיומי למצותה, אך מסתיימים בפירוד ובאובדן. , כותבת צבטייבה אל פסטרנק.