הצלבנים עדיין כאן

החוקרים שעוסקים בטרור האסלאמי מתחלקים למספר קבוצות: קבוצה אחת מצלמת את המצב הקיים ומבינה את הטרור כתגובה למדיניות המערב. החוקרים אשר משתייכים לקבוצה הזאת אינם מתייחסים לשורשי התופעה ולתהליך צמיחתה – הם סבורים שלוּ רק ישתנו מרכיבים מסוימים במדיניות המערב, לו רק ישַנו האמריקאים או הישראלים את דפוסי התנהגותם כלפי הערבים או המוסלמים, לו רק יחוסל האימפריאליזם, או-אז תיפתר גם בעיית הטרור. קבוצה אחרת של חוקרים מחפשת את התשובה בעברו הקדום של האסלאם ובעקרונותיו הדתיים. החוקרים אשר משתייכים לקבוצה הזאת סבורים שמושגים הרווחים בדוקטרינה האסלאמית, הדתית-פוליטית – כמו למשל ג'יהאד, שהיד, דאר אל-חרב וכו' – הופכים את הטרור ואת ההתאבדות לחלק אינטגרלי מהאסלאם. ויש מי שמייחסים את צמיחת הפונדמנטליזם האסלאמי, כמו גם את המודרניזם והליברליזם, למהפכים חברתיים שהתרחשו בארצות האסלאם, כאשר המסגרת לתמורה התרבותית עוצבה על ידי אירועים דרמטיים או מצבור של אירועים היסטוריים שקטעו את רצף החיים החברתיים. ספרו של אפרים ברק, , מציע הבנה שונה להתפתחות הפונדמנטליזם האסלאמי. הוא מציג את צמיחתו ואת עקרונותיו על הרקע ההיסטורי והאינטלקטואלי של המזרח התיכון המודרני, כל זאת תוך כדי הדגשת העובדה שמחלוקת רעיונית ודתית עמוקה קיימת בינו ובין האסלאם האורתודוקסי. ד"ר אפרים ברק מלמד היסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטה הפתוחה ובאוניברסיטת בר-אילן. תרגומו ל"איגרות" של חסן אל-בנא, מייסד האחים המוסלמים, ראה אור בשנת 2013 בהוצאת מרכז דיין, אוניברסיטת תל-אביב, תחת הכותרת "האסלאם הוא בשורתנו והג'האד דרכנו".