מגדר ומיניות בתרבות חז"ל

המיניות באה לעולם עם בני האנוש הראשונים, עמה הופיעו גם הגדרות חברתיות תרבותיות שמבדילות בין גברים לנשים. ספר זה בוחן את היחס למגדר ולמיניות בתרבות חז"ל, תוך עיון ביקורתו במקורות העתיקים ובמחקרים מודרניים שעוסקים בהם. הספר עוקב אחר שורשי הרעיונות וקודי ההתנהגות שעוצבו במשנה, בתלמודים, בספרות המדרש ובפיוטים, תוך השוואתם לחוקים המקראיים, להתפתחותם בספרות היהודית מימי הבית השני ולפרשנותם בנצרות הקדומה. הספר משלב בין קריאה מדוקדקת בטקסטים מכל הדברים בספרות חז"ל לבין דיון בתאוריות מלימודי המגדר ולימודי התרבות. בין פרקי הספר פרקים על חוקי הנידה כפי שפיתחו אותם החכמים, על פעילויות מיניות אסורות (כגון אוננות או יחסים הומוסקסואליים), על הבדלים בחלוקת העבודה בין גברים לנשים, על טקסי האירוסין והנישואין ועל האופנים שבהם פרשו חכמים שונים את ההבדלים בין הגוף הגברי לגוף הנשי. אופיר מינץ מנור הוא חבר סגל בכיר במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה, ומחקריו עוסקים התרבות היהודית בשלהי העת העתיקה ובעיקר בליטורגיה ובפיוטים בני התקופה. צילום העטיפה לקוח מתוך "פרויקט סוטה" של האמנית עפרי כנעני. טקס האישה הסוטה (המתואר בפרק זה של ספר במדבר) מתקיים אם גבר חושד שאשתו בגדה בו אך אין לכך הוכחות. על פי החוק המקראי מביאים את האישה לפני כהן במקדש והוא עורך טקס מיוחד שמטרתו לבחון אם האישה חפה מפשע או אשמה. לטקס הסוטה תפקיד מרכזי בספרות חז"ל אף על פי שאת הטקס אי אפשר היה לקיים לאחר חורבן בית המקדש. הטקס החז"לי נדון בהרחבה בפרק השמיני של הספר.