גלות הכלים השבורים : חרדים בצל השיגעון

"בחורף הירושלמי ישבנו מכורבלים בטנדר שהוביל אותנו מביקור בישיבה ל´נערים מיוחדים´ אל בית הדפוס של קהילת ´גמילות חסד´...לפתע פנה אליי ישראל, שאותו כבר הכרתי מעט: ´זה דוב´ אמר והצביע על בחור שישב מולנו, מתבונן לפנים ומבטו כבוי. ´הוא היה חזן. היה עובר לפני התיבה בימים נוראים, אבל איבד את הקול שלו, מהמחלה´. מהו אותו קול אבוד של החזן הזה, החזן שפסק מלשיר בעקבות מחלתו?..."   כך מתחיל מסע אתנוגרפי מרתק אל העולם החרדי בישראל, אל האתרים שבהם חרדים מטפלים בחרדים הסובלים מהפרעות נפשיות. מה קורה במסגרות הטיפול והשיקום החרדיות? כיצד מעובד מחדש האתוס החרדי בשוליים החברתיים המטפלים בשיגעון? ומה אפשר ללמוד מכך על יחסי הגומלין שבין חרדים לחילונים? המטפלים, טוען המחבר, משתמשים בכלים התרבותיים העומדים לרשותם כדי לחזור ולחקות באורח יצירתי את האתוס החרדי. מנגד, בזירות חברתיות שונות, הם גם מאתגרים אותו: בקרב גברים – בעזרת העולם החסידי, ובקרב נשים – בעזרת רגישויות הלקוחות דווקא מהעולם הפסיכו-תרפויטי המודרני, החילוני. גלות הכלים השבורים משמיע את קולם המיוחד של המטפלים והמטופלים החרדים ומאפשר להאזין לו בדרכים חדשות.   ד"ר יהודה גודמן למד פילוסופיה, מחשבת ישראל, פסיכולוגיה קלינית ואנתרופולוגיה, ומלמד אנתרופולוגיה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. במחקריו הוא עוסק בתהליכים שונים של שינויי זהות והשלכותיהם התרבותיות והפוליטיות. תמצית: ספר זה הינו מסע אתנוגראפי אל לב העולם החרדי בישראל, אל האתרים שבהם חרדים מטפלים בחרדים הסובלים מהפרעות נפשיות. השאלה העיקרית הינה כיצד מתווכים המטפלים את החרדיות עבור המטופלים, ובייחוד כיצד מעובדת התרבות החרדית מחדש ומאותגרת בטיפול. בשונה ממחקרים על טיפול רגיש-תרבות שכתבו בעלי מקצוע המטפלים בחרדים, בספר זה אני מעיין בעבודתם של החרדים עצמם. במקום להתבונן בשאלה "כיצד הם החרדים עושים זאת, בשונה מהחילונים "?, אני שואל על המשא ומתן הנוגע באתוס החרדי – כפי שזה מתנהל בין שוליים חברתיים המטפלים בשיגעון ובין מרכז החברה החרדית. הטיפול יוצא ללמד לא רק על עצמו אלא על החרדיות. הספר מאיר באור חדש את הנחת היסוד בחקר החברה החרדית כחברה שמקיימת משא ומתן נמשך על גבולותיה החיצוניים, בינה לחברת הרוב החילונית, ועל גבולותיה הפנימיים, בין קבוצות שונות בתוכה. המחקר נערך בקהילה חסידית קטנה ובמפעל שיקומי חרדי, שניהם בירושלים, באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת. הספר כולל תיאורים מפורטים וניתוח של האופנים שבהם הטיפול נשען על התרבות החרדית המשותפת, וכיצד, זו מתפרשת מחדש. התרבות החרדית מעצבת את תהליכי הטיפול דרך דיבור, מעשה, עיצוב המקום, הזמן, הקאנון החרדי ודרך הבניית רגשות ומערכות יחסים בין האדם לעצמו, לזולת ולחברה. אני מראה שמטפלים משתמשים בכלים התרבותיים העומדים לרשותם על מנת לחזור ולחקות באורח יצירתי את האתוס החרדי. מנגד, בזירות חברתיות שונות מטפלים מאתגרים את האתוס החרדי, וזאת בשני אופנים עיקריים: בעזרת העולם החסידי, בידי גברים חרדים בקהילה חסידית, ובעזרת רגישויות חדשות הלקוחות דווקא מהעולם הפסיכו-תרפויטי המודרני, החילוני, בידי נשים חרדיות במסגרת שיקומית .