דינוזאורים בגן העדן

אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת אֵיךְ וּמַדּוּעַ נֶעֶלְמוּ הַדִּינוֹזָאוּרִים מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. עַד הַיּוֹם מַמְשִׁיכִים הַמַּדְּעָנִים לְהִתְוַכֵּחַ בֵּינֵיהֶם. יֵשׁ כָּאֵלֶּה הָאוֹמְרִים שֶׁהֵם חָלוּ וּמֵתוּ; אֲחֵרִים טוֹעֲנִים שֶׁהֵם מֵתוּ מֵחֹם הָרֵי הַגַּעַשׁ; וְיֵשׁ מֻמְחִים שֶׁמּוּכָנִים לְהִשָּׁבַע שֶׁהַכֹּל קָרָה בִּגְלַל הָאַסְטֵרוֹאִידִים. כְּדֵי לְהָבִין מָה בֶּאֱמֶת אֵרַע עָלֵינוּ לַחְזֹר אֲחוֹרָה בַּזְּמַן, לַהַתְחָלָה, לַהַתְחָלָה, וְאוּלַי אֲפִלּוּ קְצָת קֹדֶם, לַבְּרֵאשִׁית... הוּא סִפּוּר מַצְחִיק מְאֹד וְחָכָם מְאֹד עַל מְחִיר הַטִּפְּשׁוּת וְעַל הָאֶפְשָׁרוּת לִזְכּוֹת בְּהִזְדַּמְּנוּת שְׁנִיָּה. הוּא פְּסִיכִיאָטֶר וְאָמָּן. בֵּין שְׁאָר עִסּוּקָיו הוּא כּוֹתֵב וּמַרְצֶה עַל סִפּוּרֵי הַמִּקְרָא מִנְּקֻדַּת מַבָּט עַכְשָׁוִית.