אדמות ופלאחים : משכתוב תיאוריה לכתיבת היסטוריה פלסטינית

מה באמת אנו יודעים על הפַלָאחים (איכרים ערביים) שחיו בארץ בתקופה העותמאנית ובתקופת המנדט הבריטי? מה אנו יודעים על התנהלותם? באופן מפתיע, הרבה מהמוכר מהספרות העניפה עליהם הוא השתקפות של תפיסות תיאורטיות אשר על פיהן הפלאחים ניהלו את חייהם בחוסר היגיון; כל זאת לצד גישות רומנטיות ודתיות, הנטועות בקונטקסט פוליטי, שרואות בפלאחים ממשיכי דרך של אנשי תקופת התנ"ך. באמצעות ניתוק עובדות ביחס לפלאחים מהמעטפות הקונספטואליות שעטפו אותן, צירוף למכביר של עובדות ומקורות חדשים, והצעת דרכי ניתוח אלטרנטיביות על אודות הפלאחים, ספרו החדש של עמוס נדן מאפשר לקוראים ללמוד על הפלאחים ומוסדותיהם בצורה רחבה ומעמיקה. אט אט נחשף לקוראים ההיגיון הפלאחי; החוכמה הפשוטה בניהול משקיהם; התנהלותם המשפחתית והשבטית; השינויים הדרמטיים בין התקופה שלפני חוק הקרקעות של 1858 (אשר השפעתו ממשיכה גם היום על חיינו) לתקופה שאחריו; הקשר הפלאחי לללאומיות ולמרד הערבי של השנים 1939-1936, וכיצד כישלון המרד סלל דרך לכישלון המלחמה בשנת 1948. אדמות ופלאחים לא רק מאיר את ההיסטוריה הפלאחית, אלא גם מדגיש תופעה רחבה יותר: כיצד קונספציות שגויות ממשיכות, אז כמו היום, לעוות את הבנתנו ביחס למציאות אנושית מורכבת. -- מאתר המו"ל