הצד הסמוי של השמחה

במשך שלוש שנים היתה אֵלָה בִּין בטוחה שמצאה את שביקשה נפשה: חיים שלווים בעיירת חוף בצפון קליפורניה עם בעלה ג‘ו ושני ילדיו הצעירים, בית כפרי ושמש זורחת רוב השנה. אלה היתה כעת אמם של הילדים, שאמם נטשה אותם ללא הסבר נראה לעין, והם, כמו גם הוריו של ג‘ו, נקשרו אליה בעבותות של אהבה. כמה מאושרים היו חייה יכולים להיות לולא אותו רגע מר ונמהר, שבו עשה ג‘ו את הדבר שתמיד הזהיר מפניו: הוא הפנה את גבו לאוקיינוס, וזה סחף אותו אל קרבו. פייג‘, גרושתו של ג‘ו, מגיעה להלוויה ועומדת על כך שהילדים יחזרו לרשותה. אט־אט מתגלים לעיני אלה דברים שג‘ו הסתיר מפניה על אודות פייג‘, והיא מגלה שחנות המכולת של המשפחה נמצאת בחובות כבדים. לכאורה נראה שיש בכוחה של אלה להחזיק בילדים ולשקם את מצבה הכלכלי של המשפחה, אלא שהיא נחושה, לפני הכול, לרדת לחקר האמת, ואפילו במחיר הסכנה שלא תוכל לשמור את הילדים האהובים שגידלה. איננו גרסה מודרנית של מעשייה על אם חורגת טובה הנלחמת באם ביולוגית מרשעת. זהו מסע לחקר היחסים המורכבים של שתי אימהות, שהקונפליקט ביניהן חושף צלקות וכאבים שהוסתרו במשך שנים רבות. אורגת רומן יפה ועשיר, שפורט על הנימים של ליבנו. זהו ספרה הראשון של סרה פרינס הלברסון, והוא תורגם עד כה לשתים־עשרה שפות.