האלביתי והטכנולוגיה

ספר זה מבקש לתאר את המאפיינים המרכזיים של החיים בעידן הטכנולוגי תוך התמקדות באנדרואיד – רובוט דמוי אדם. מתוך ניתוח של יצירות מרכזיות בתרבות המערב (, ן, ועוד), התעמקות בכתביהם של הוגים מרכזיים (דקארט, פרויד, היידגר ועוד) ומחקרים שונים שעוסקים במפגש עם רובוטים דמויי אדם ("עמק המוזרות") אנו למדים שהמפגש עם אנדרואידים מעורר חרדה קיומית: בשלב הראשון אנו טועים לחשוב שהאנדרואיד הוא אדם בשר ודם, בשלב שני אנחנו חושבים בטעות שאדם בשר ודם הוא אנדרואיד, ובשלב האחרון הספק מופנה פנימה ואנו תוהים אם אנחנו בני אדם או אנדרואידים – אוטומטונים נטולי רצון חופשי. התוצאה קטלנית: מי שנתקע בשלב הראשון מאבד את שפיותו, מי שנתקע בשלב השני הורג את הקרובים לו ביותר, ומי שנתקע בשלב השלישי מתאבד.האנדרואיד הוא הנורא והמופלא, המדהים והמחריד, הנשגב והמאיים – האנדרואיד הוא האלביתי. את אותו מתח אלביתי ניתן לאתר כבר בשורשי המחשבה היהודית – מ"ספר יצירה" ועד סיפור הגולם. אומנם האנדרואיד הוא אפשרות חדשה מבחינה הנדסית, אך אין בו דבר חדש מבחינה רעיונית: האנדרואיד מגלה שבלב המדע מפעמת אותה תשוקה שאפשר למצוא באלכימיה ובדת – ליצור רפליקה של האדם; שבלב הנאורות ישנה חרדה עמוקה שמא דווקא האדם המוּאר יהפוך לאוטמטון נטול כוח רצון – מי שהופך את הרע בנאלי; שההוויה הטכנולוגית אינה יכולה להשלים עם "האנושי מדי". מנסה אפוא להתחקות אחרי הפנטזיה, אחרי המופלא, אחרי האיום והנורא. הוא פרופ' חבר במכללה האקדמית תל-חי. את הפוסט-דוקטורט (2014-16) עשה במכון וייצמן במחלקה לנוירוביולוגיה ואת הדוקטורט עשה באוניברסיטה העברית בתוכנית לפילוסופיה של המדע (2011-14). פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת שיפוטיים וספרים שבהם: (ספרא, 2014); ו (מאגנס, 2019); (פרדס, 2019); (פרדס, 2022).