התנועה הרפורמית בישראל

כברת דרך ארוכה עברה התנועה הרפורמית מאז חרטה על דגלהּ תפיסות אנטי-ציוניות רדיקליות ועד לתקופה שבה נסוגה מתפיסות אלו, אימצה את הרעיון הציוני וביקשה להשתלב במרחב הציבורי הישראלי ולהשפיע עליו. במהלך דרך ארוכה זו, שנמשכה כ-200 שנה, גינתה התנועה הרפורמית רחשי חיבה לעברית ולציון, ולאחר מספר שנים היללה אותם ונאבקה למען הגשמתם. למן שנת 1958 ועד שנת 2017 ייסדו הרפורמים במדינת ישראל כ-50 קהילות רפורמיות וגרעינים קהילתיים המאוגדים כיום תחת התנועה הרפורמית הישראלית, אשר אליה הם משתייכים ועמה הם מזדהים. בחיבור זה מוצגת לראשונה ייחודיותה הגיאוגרפית-דמוגרפית וההיסטורית, כמו גם זהותה של התנועה ליהדות מתקדמת (התנועה הרפורמית) למן הגעתה לישראל עם ראשוני העולים מגרמניה בשנות ה-30 של המאה ה-20 ועד שנת 2017.ספר זה מבוסס על מחקר בן חמש שנים שבמהלכו נחקרה היהדות הרפורמית בישראל בשאיפה לאפיין ולהבין את מורכבות זהותה הדתית-חברתית ואת מאפייניה הגאו-דמוגרפיים. כמו כן, מוצעות בספר הערכות חדשות ביחס לגודלה ולמספר חבריה של התנועה הרפורמית בישראל באמצעות העמדת מספר שיטות חישוב חדשות המבוססות על שיטות חקירה סטטיסטיות ועל איגום ועיבוד נתוני הקהילות השונות. תכלית הספר להתמודד ולהתעמת עם מספר סוגיות מרחביות, דמוגרפיות, סוציולוגיות והיסטוריות הקשורות בתנועה הרפורמית בישראל, אשר עשויות לשפוך אור על התפתחותה ועל מקומה במרחב הציבורי בישראל;  להפריך ולאשש תפיסות אקדמיות וציבוריות שהתקבעו ביחס לתנועה הרפורמית ולמאפייניה, ולסייע בפיתוח מתודה עדכנית ומאוזנת בחקר הדמוגרפיה הרפורמית בישראל, ובאופן הזה לתרום תרומה משמעותית להעשרת הידע האקדמי בתחום חקר הרפורמים בישראל בכלל.ד"ר ניקולא יוזגוף-אורבך הוא חוקר ומרצה; משמש חבר סגל בחוגים לספרות, אמנות ומוזיקה ולמדעי ההתנהגות במכללה האקדמית צפת ובמכללה לחברה ואמנויות בנתניה.