על חוף צ'זיל

"הם היו צעירים, משכילים ובתולים שניהם בלילה ההוא, ליל כלולותיהם, והם חיו בזמן ששיחה על קשיים מיניים לא היתה אפשרית בשום אופן." כך, בבהירות ובישירות, נפתח הרומן הקצר החדש של מקיואן. וכך הוא גם נמשך כשהדברים אצל בני הזוג, אדוארד ופלורנס, מסתבכים והולכים. מקיואן כתב יצירה רעננה, קולעת ועמוקה בכלים שגדולי הסופרים שברו מזמן עלילה מרתקת מסופרת כהלכתה על אהבה ושברה, דמויות נוגעות ללב, ראליזם ענייני ובוטח בעצמו, אבל גם פיוט והומור ואירוניה שאין בהם שמץ של התנשאות וציניות. ובאלה עולה בידו לצייר לא רק דיוקן אינטימי מאין כמוהו של אהבה עדינה שנועדה להיות מושלמת והשתבשה אלא גם תמונה חברתית מדויקת, אנגלית מאוד, של דור שנות השישים המפורסמות. ״עוצר נשימה.״ וושינגטון פוסט ״יצירת מופת.״ מוסף הספרות של טיימס