כנרת אחרת

- ספר חדש מאת המומחה למים ולכנרת, - עורך לקורא היכרות מחודשת עם אגם הכינרת, בעקבות השינויים האקולוגיים הדרמתיים שהתרחשו בו ב־25 השנים האחרונות. בספר היחיד מסוגו מנותחות, בין השאר, שלוש תופעות מרכזיות: גובה מפלס מי הכנרת, הפסקות דייג ומליחות המים.האגם היחיד של מדינת ישראל הוא משאב טבע בעל חשיבות רבה ואחד ממקורות המים של מדינת ישראל. מלבד היותה מקור מים חשוב, הכנרת מהווה אתר תיירות ונופש, שדה דיג מסחרי וערש תרבות אנושית ודתית. הבטחת קיומה של הכנרת כמערכת אקולוגית יציבה אשר משמרת איכות מים טובה לטווח ארוך היא אינטרס עליון של המדינה והעיקרון המנחה את תפעול האגם כמקור מים וניצולו לצרכים אחרים.החידוש המדעי ב הוא בהצגת מבט חדש על סדרות נתונים ארוכות טווח ובדיקה דקדקנית שלהן, תוך ראייה כוללנית. הניתוחים מבוססים על הניטור השוטף, המסודר והרציף של הפרמטרים האקולוגיים והלימנולוגיים שמבוצע במעבדה לחקר הכנרת מאז שנת 1969. הניטור מאפשר לאתר בשלב מוקדם מגמות של שינויים, על ידי ניתוח הנתונים המצטברים באורח שוטף. מדידות נערכות באופן רצוף ובצורה מפורטת על־פי תכנית ובשיטות מודרניות, ונוצר בסיס להשוואה בין השנים והעונות. פרמטרים אחדים, כמו ספיקה בירדן, מליחות, גובה מפלס ועוד, נמדדו בצורה מדויקת עוד לפני 1969, כך שאפשר לנתח באמצעותם תקופה ארוכה יותר.למרות הספורט הלאומי של עיסוק בגובה פני הכנרת, מפלס מים נמוך אינו מעיד על סכנה לאיכות המים, להיפך – בזמן מפלס נמוך איכות המים טובה יותר. פרופ' גופן: "כיום מקור המים העיקרי לאספקה ביתית הוא מים מותפלים. בתודעת הציבור משמש עדיין גובה המפלס כמדד למצב מסוכן לכנרת ולמחסור לאומי במים. הדבר היה נכון לתקופה שלפני עידן ההתפלה ואיננו נכון עוד. יתר על כן, גובה המפלס איננו מדד בלעדי נאמן להערכת מצב הכנרת, חשוב יותר ממנו הוא מדד איכות המים ועליו יש לשים את הדגש בדעת הציבור".פרופ' גופן קורא למקבלי ההחלטות להמשיך ולהקשיב למדענים ולא להלכי הרוח של הציבור, בבואם לבצע פעולות הקשורות לבעיות השונות של אגם הכנרת. כך, למשל, מציג פרופ' גופן הוכחות כי בזמן שמפלסי הכנרת נמוכים יותר איכות המים טובה יותר, אך נדרשת הקפדה על גיזום מתון של צמחייה חופית כדי להקל על הנופשים. תוך שמירה  על איכות המים. בספר מוכח כי הירידה החזקה בשלל של אמנון הגליל לא הצדיקה את ההפסקה הגורפת של דייג באגם. כמו כן מראה פרופ' גופן כיצד עליית המליחות באגם בתקופות בצורת ניתנת למיתון על ידי חילופי מים מרביים וסילוק מקורות מלח טבעיים."כדי לשמור על האיזון האקולוגי של הכנרת, יש להוריד את תרומת הזרחן במים ולהוסיף חנקן מאגן ההיקוות, להרבות ככל האפשר בחילופי מים, גם במחיר הורדת מפלס זמנית, לאפשר כיסוח מתון של צמחיית חופים לתועלת הנופשים, ולחדש דייג משמעותי של סרדינים תוך אכיפת תקנות דייג קיימות", מסכם פרופ' גופן.