חילון על טהרת הקודש

שני חוקרי מקרא, הבאים מתחומים שונים, חברו על מנת לחקור את יחסם לתנ"ך של שני סופרים עבריים, בני המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.  האחד, הסופר, החוקר והפובליציסט פרץ בן משה סמולנסקין (1842-1885) והאחר הוא הסופר, החוקר והוגה הדעות מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1865-1921). רב המשותף ביניהם על המפריד בהתייחסותם לתנ"ך, ושניהם מייצגים את הגישה החילונית לתנ"ך. גישה זו באה לידי ביטוי בעיקר ביחסם החופשי השיטתי לטקסט המקראי. הם אינם מחויבים להקשרם המקראי של ביטויים או משפטים, ועושים במקרא כבשלהם תוך הערכה עצמית אובססיבית הספר מציע התייחסויות חופשיות לביטויים מקראיים, בצד התייחסויות לספרי המקרא השונים ולדמויות מקראיות. בנוסף ניתן לחשוף בדבריהם של שני סופרים אלה תופעה בולטת, העוברת כחוט השני בחיבוריהם, הבאה לידי ביטוי בייחוס כתובים מקראיים לבני אדם בעוד שבמקורם המקראי כתובים אלה מתארים את האלוהים. פועל יוצא של גישה חילונית זו הוא שייחוס כתובים אלה אינו פוסח על הסופרים עצמם, והם למעשה משקפים תפיסה של האלהה עצמית.חלקו השני של הספר מציג את מידת שימושם האינטנסיבי של הסופרים בתנ"ך. זאת עושים מחברי הספר באמצעות הצגה של כמה תצרפים (פסיפסים) ושל ניתוח ספרותי של שני חיבורים ספרותיים, ובכך מצביעים על ניצול כתובים מקראיים למטרתם הספרותית והרעיונית של שני הסופרים.  כשר לימד במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן בשנים 1969-2010. בשנים האחרונות עבר לעסוק בתחום אחר – כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. הספר השני בתחום, שכתיבתו הושלמה, דן בתיאולוגיה החילונית-אלילית של ברדיצ'בסקי.הוא מרצה באוניברסיטת בר-אילן במחלקה לתנ"ך ובבית הספר ללימודי היהדות, ובמכללת תלפיות בחולון. עיקר עיסוקו המדעי הוא בחקר פרשנותם של בעלי התוספות לתורה במאות ה-12-14, ובחקר טעמי המקרא. פרסם מאמרים רבים בתחומים אלה ובתחומים אחרים.