פליאס ומליזנד

, המפורסם במחזות הסימבוליסטיים של (1862–1949), שזיכה את מטרלינק בפרס נובל לספרות ב-1911 והיווה השראה לאופרה הידועה מאת קלוד דביסי, הוא ניסיון ליצור דרמה חדשה, חרישית וטראגית, שהגורל הוא גיבורה הראשי. "ישנה טראגיות יומיומית שהיא מציאותית, עמוקה ותואמת את הווייתנו האמיתית, עוד יותר מאשר הטראגיות של ההרפתקאות הגדולות", כותב מטרלינק במסה , החותמת את ספר זה. תרגומו המשובח של מזמין את הקורא העברי לצלול לדרמה הממשית, והלא-מדוברת, שבין אדם לגורלו.