מכונת השקר

ספר זה בודק מגוון רחב של שיטות כמו בדיקות פוליגרף וגרפולוגיה, וגם שיטות המבוססות על אמונה, דוגמת אסטרולוגיה, קריאה בקלפים או בכף היד, שנפוצות לא רק בחקירות משטרה אלא אף בעולם העסקים.למה נדמה לנו שהתחזית האסטרולוגית בעיתון קולעת בדיוק למה שקרה לנו השבוע? אילו הטיות חשיבה גורמות לנו להאמין בדבריהם של מְתָקשרים וקוראים בקלפים? איך הם יודעים מה להגיד לנו? מדוע גרפולוגים מסרבים לבדוק טקסט חסר משמעות? כיצד ייתכן שבארבע בדיקות פוליגרף שונות לאותו אדם, ועל אותו עניין, יתקבלו תוצאות שונות?בספר בחינה ביקורתית של אמיתוֹת שרבים מאיתנו אינם מפקפקים בהן: היש בכלל משמעות לאבחון גרפולוגי כשמקבלים אדם לעבודה? האם שיטת הפוליגרף שבה משתמשים בישראל יעילה באמת בהוכחת אשמתו או חפותו של חשוד בפשע? בכתיבה שיטתית ובהירה הכוללת הצגת דוגמאות ותיאורי מקרים רלוונטיים, יעניק לכם הספר תשובות מפתיעות ומעוררות מחשבה לכל השאלות האלה.נמנה עם החוקרים המובילים בעולם כיום בנושא אבחון מידע באמצעות תגובות פיזיולוגיות. בין השאר, מחקריו הביאו אותו למסקנה ש”גילוי האמת” באמצעות מכשיר הפוליגרף הוא חסר בסיס מדעי.בסדרת מאמרים וחוות דעת מקצועיות טען בן-שחר שיש להחליף את השיטה הקיימת, המיועדת לאבחון שקרים, בשיטה המיועדת לאבחון מידע שהיא בעלת תוקף מדעי מבוסס. מאמצים אלו השפיעו על הפסילה של בדיקת הפוליגרף כראיה קבילה בהליכי שיפוט פלילי בישראל. הוא פרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, בין יתר תפקידיו היה דיקן הפקולטה למדעי החברה, וסגן-הרקטור. בנוסף על כך כיהן כנשיא האוניברסיטה הפתוחה. בן-שחר נחשב חוקר מוביל בתחום הפסיכו-פיזיולוגיה, פרסם כ 100- מאמרים בכתבי-עת, וכן פרקים בספרים וספרים בנושא זה ובנושאים משיקים. בשנת 2011 זכה פרופ’ בן-שחר בפרס א.מ.ת על תרומתו לאבחון פסיכופיזיולוגי. למדה ספרות אנגלית והשוואתית, עבדה באוניברסיטה העברית במשך 28 שנים כראש מדור קליטה במזכירות האקדמית. במקביל, עסקה ועוסקת מאז פרישתה בתרגום ספרותי, עריכה וכתיבה.