אני מזמין משטרה

כנס המחזור החמישים של בית הספר לרפואה הסתיים. בוב ברגר אחז בזרועו של ארווין יאלום ידידו ושני הפרופסורים הקשישים ישבו לשיחת רעים מאוחרת. השיחה הזאת היתה שונה מכל המפגשים הקודמים שלהם. בפעם הראשונה בחמישים שנות חברותם ביקש בוב ברגר, מנתח לב נודע, את עזרתו של יאלום הפסיכיאטר כדי שיחלץ אותו מנדודי השינה והסיוטים שרודפים אותו.  השיחה הלילית ההיא הניבה סיפור קצר, אישי מאוד ומעמיק מאוד, שבו מתמודד יאלום עם נושא שכל חייו השתדל להתחמק ממנו: השואה. הפעם הוא נאלץ להקשיב, להגיב, לסייע - אבל גם לבדוק את עצמו ואת פחדיו הפרטיים.  סיפור יוצא דופן על אנשים יוצאי דופן, על היסטוריה אישית וכללית ועל כוחה המרפא של האמפתיה. הפסיכולוג והסופר קרלו שטרנגר ראיין את ארווין יאלום בביתו שבפאלו אלטו, קליפורניה. המפגש ביניהם מוסיף לסיפור של יאלום נופך מרתק.