תום והנמלים

תּוֹם, נֶכְדִּי הַבְּכוֹר, אֵינוֹ מַפְסִיק לִשְׁאֹל אוֹתִי שְׁאֵלוֹת. הַסַּקְרָנוּת שֶׁלּוֹ עוֹרְרָה סַקְרָנוּת גַּם בִּי. כְּשֶׁתּוֹם הִתְחִיל לְהִסְתַּקְרֵן לְגַבֵּי נְמָלִים, הִסְתַּקְרַנְתִּי גַּם אֲנִי.הַנְּמָלָה הִיא סֵמֶל וּמוֹפֵת לְהַשָּׂגַת הַמַּטָּרָה לְלֹא לֵאוּת וּמְהַוָה דֻּגְמָה לְכֻלָּנוּ אֵיךְ לֹא לְוַתֵּר. בַּסֵּפֶר "תּוֹם וְהַנְּמָלִים" אֲנִי מְנַסֶּה לְהָבִין אֶת עוֹלָמָהּ שֶׁל הַנְּמָלָה דֶּרֶךְ הָעֵינַיִם שֶׁל תּוֹם., יַזַּם הַיְטֵק, כָּתַב עַד כֹּה אַרְבָּעָה סְפָרִים: "אֵין כְּמוֹ אַבָּא", "מוֹכֵר הַגַּרְעִינִים", "כּוֹחוֹ שֶׁל גַּעְגּוּעַ"  וְ"אִמָּא".