נועם וביז'ו

נֹעַם הַסַּקְרָן יָצָא מֵהַבַּיִת אֶל הַשָּׂדֶה לְחַפֵּשׂ הַרְפַּתְקָאוֹת. לְפֶתַע רָאָה דְּרָקוֹן גָּדוֹל, שָׁקֵט וְחַיְכָן - בִּיז'וֹ. נֹעַם הִתְלַוָּה אֵלָיו בְּדַרְכּוֹ לַקֵּן שֶׁלּוֹ, כְּשׁהוּא רָכוּב עַל גַּבּוֹ.  מָה הֶעֱצִיב אֶת בִּיז'וֹ, וְכֵיצַד הִצְלִיחַ נֹעַם לְשַׂמֵּחַ אֶת לִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ? זֶה סִפּוּר נִפְלָא עַל חֲבֵרוּת יָפָה וּמְרַגֶּשֶׁת בֵּין יֶלֶד לִדְרָקוֹן, שֶׁרַק הִכִּירוּ זֶה אֶת זֶה, וּכְבָר הִבְטִיחוּ לֹא לְהִפָּרֵד לְעוֹלָמִים. כְּתִיבָתוֹ הַנּוֹגַעַת וּמְלֵאַת הַתֹּם שֶׁל אַרְיֵה לֵב מַצְלִיחָה לַחְדֹּר פְּנִימָה, וּמְלַמֶּדֶת עַל יְכָלְתָּם שֶׁל יְלָדִים לִיצֹר קְשָׁרִים אֲמִתִּיִּים, לָתֵת אֵמוּן וְלִפְתֹּחַ אֶת לִבָּם.