אמיליה ומלח הארץ. וידוי

אמיליה, סבתו של המספר, היא אישה מזרחית שלא פגשנו כמחזה בספרות העברית עד כה: היא אינה מתחנחנת, אינה "חמה" ורגשנית, מתעבת בישול, את ריחות הזעתר, הכמון והכורכום, ואינה מנסה ל״היקלט" בהוויה הישראלית האשכנזית; נהפוך הוא, אמיליה היא התגלמות הסיוט האשכנזי הממסדי: היא אישה חזקה, נחרצת, דבקה באלטרנטיבה התרבותית של מוצאה, והגרוע ביותר- אמיליה מפקיעה מהזהות האשכנזית את היקר לה מכול: היא ניצולת שואה. הוא סיפורו האישי של נכדה, המחבר הקרוע בין כוחה הממגנט של סבתו ובין ניסיונות כושלים, חוזרים ונשנים, להתחבר להוויה האשכנזית. הוא וידוי אישי וחושפני סוחף ומרגש המעלה את השאלות הכאובות ביותר, אלה הנוגעות לכל אדם בישראל. בן 43, הוא מרצה לפילוסופיה ב״קמרה אובסקורה".