גיליון גרנטה 10: חללי מבוכה

"ושאלתי את השני, ומה שמך? והוא ענה אוסאמה. אני מעזה. ופתאום יצא לי להגיד לו: הו אחי אל-עזיז. הו אחי היקר. אני מואמינה. ופתאום יצא לי מהפה: לא אלה אלא אללה. והוא ענה: ומוחמד רסול אללה. באותו רגע ידעתי שיש הרבה אומות עולם בתוך הדם שלי. ואני גם יהודייה, גם ארית, גם קצת בת דודה. נהיה בי ערבוב שלם. אני כמו כלב דלמטי." מתוך כלב דלמטי מאת אמירה הס[מתוך ההקדמה ל "חללי מבוכה"] גיליון 'חללי מבוכה' חותם את עשרת הגיליונות הראשונים של גרנטה בעברית הפועל במרחב רב-לשוני מקומי ובינלאומי ואשר מאמין בכוחו של הסיפור הקצר, הבדיוני והתיעודי ובחשיפתם של קולות חדשים,  להאיר ולהגשים מציאות תרבותית הדדית.  23 סיפורים קצרים, ממוארים, רשימות וסיפורים חזותיים מסות ורשימות: סולימאן אדוניה | אליף באוטמן | איל שגיא ביזואי | דוד גדג' | מיה טבת דיין  | הישאם מטר | חניף קוריישי | נסים קלדרון | גלילי שחר פרוזה: אינס אליאס | חנאן אלשייח' | איאד ברגותי  | עלמה גניהר | דעאל רודריגז גרסיה | אמירה הס | ז'קלין כהנוב  | מאזן מערוף | אלן פראח | נגה רש | ענת שפיצן  שירה: ישראל דדון | תאמר נאפר שיחה בין נעמה צאל לרונית מטלון  אמנות: מורג'אן אבו דיבה | מיכאל ליאני | כרם נאטור | ורד נסים |סמאח שחאדה