שנת השלושים

אינגבורג בַּכמַן (1926-1973) היא מן היוצרים החשובים במחצית השניה של המאה העשרים. יצירתה מבקשת לזעזע את הקורא ולעוררו להתבוננות נוקבת בעצמו ובעולם בו הוא חי.בכמן פותחת צוהר אל עולמות הסמויים מן העין בעברהּ של ארצה, אוסטריה, הכולל בתוכו את הטראומה של ה"אנשלוס" – סיפוחה לרייך השלישי. גיבוריה שרויים בתרבות של דיכוי, רדיפה וכאב, בעיקר כאבן של נשים הכלואות במשטר פטריארכלי. הדמויות של בכמן שבויות במסעות ללא תכלית, הן קמות ונהרסות על קווי התפר של מרחבים גאוגרפיים ותרבותיים. ובכל זאת, עדויותיהן הופכות לספרות שחוצה את סף הזמן והמקום, מעבר לאוסטריה ואפילו מעבר לטריטוריות של השפה הגרמנית. "הפשיזם", אומרת בכמן, "מתחיל ביחסים בין בני האדם. הפשיזם הוא ההגדרה הראשונית של היחסים בין גבר לאישה… וכאן, בחברה שלנו, שוררת מלחמה תמידית".