
ליהיא לפיד
״והקשבתי לשקט. אחרי כל כך הרבה זמן שרק נתתי, ושהיו צריכים ממני, וצריכים אותי, ושכל כך התאמצתי להיות בסדר, להיות טובה, אישה טובה, אישה שדואגת לכולם, שקודם כול דואגת לאחרים, כמו שחינכו אותי שאני צריכה להיות. לא לחשוב על עצמי. לא לדאוג לעצמי, אלא לדאוג קודם כול לכל האחרים. לדאוג לילדים שלי, לבעלי שלי, להורים שלי, לחברות שלי, לעבודה שלי, לזה שיהיה מסודר, ושיהיה אוכל. וכמו כל אישה טובה אכלתי את מה שנשאר. כי אישה טובה מקריבה את עצמה למען זה שיהיה לכולם טוב. כי אישה טובה לא אומרת עכשיו אני, עכשיו תורי.״מתמודד ברגישות ובכנות כובשת עם המורכבות שהעצומה והמבולבלת של התפקיד החשוב ביותר בחייה של כל אישה – האימהות. אחד לאחר מפרקתאת השקרים המוסכמים ואת האמיתות המקובלות האופפים כמסך עשן את התא המשפחתי המודרני.מבעד למכתביהן של עשרות נשים, ודרך סיפור חייה שלה, נחשפת המערבולת המסחררת של הקרבות היומיומיים ומאבקי השגרה להיות אם ואישה, מאהבת ונאהבת, להיות חיק ומקלט ולחפש רקע של שקט עם עצמך בין הרגעים המתישים, והניצחונות הקטנים, במלחמה על הבית. הוא ספרה השני של . ספרה הראשון,, היה לרב־מכר.
נושאים
שנת הוצאה
2008
מספר עמודים
219
זמינות
זמין לרכישה/השאלה ב-2 מקומות
ספרים דומים
היה הראשון לכתוב ביקורת

ליהיא לפיד