ואני אומרת, לא! : ספורה של רות בידר גינסבורג השופטת האגדית

הַשּׁוֹפֶטֶת הַיְּהוּדִיָּה רוּת בֶּיְדֶר גִינְסְבּוּרְג נֶחְשֶׁבֶת לְגִבּוֹרָה, וְלֹא רַק מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְכַהֶנֶת בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט הָעֶלְיוֹן שֶׁל אַרְצוֹת הַבְּרִית. בִּסְפָרִים וּבִסְרָטִים הַמְּסַפְּרִים עַל חַיֶּיהָ מְכַנִּים אוֹתָהּ "כּוֹכֶבֶת" וּ"מַלְכָּה", כִּי הִיא חוֹלְלָה שִׁנּוּי בְּמַעֲמָדָן שֶׁל נָשִׁים וְשִׁנְּתָה תְּפִיסוֹת עוֹלָם נֻקְשׁוֹת, שֶׁהָיוּ מְקֻבָּלוֹת בַּתְּקוּפָה שֶׁהִיא גָּדְלָה.  אֵיזֶה מִין יַלְדָּה הִיא הָיְתָה? אֵיךְ הִצְלִיחָה לְאֹרֶךְ כָּל שְׁנוֹת הִתְבַּגְּרוּתָהּ לְהֵאָבֵק בְּדֵעוֹת קְדוּמוֹת וְלִסְלֹל אֶת הַדֶּרֶךְ לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה שֶׁיִּנְהֲגוּ בּוֹ בְּצֶדֶק?  מְסַפֵּר אֵיךְ יַלְדָּה אַחַת, עַצְמָאִית, נְחוּשָׁה וְאֵיתָנָה בְּדַעְתָּהּ, שִׁנְּתָה אֶת חַיֶּיהָ וְאֶת חַיֵּי כֻּלָּנוּ צַעַד אַחַר צַעַד, הִתְנַגְּדוּת אַחֲרֵי הִתְנַגְּדוּת.