תיכון אבלון

זיהיתי אותו מיד – לא רק מפני שהיה גבוה כל כך, ואין הרבה בנים גבוהים יותר ממני, אבל גם מפני שהיו לו פנים ייחודיים כל כך. לא ממש נאים, בעצם. אבל מושכים. ונחמדים. וחזקים-למראה. הקטע המוזר ביותר היה שנראה שגם הוא זיהה אותי , אף על פי שיכול היה לראות אותי רק, כאילו, איזה חמש שניות באותו יום בפארק. "היי," אמר וחייך, לא רק עם השפתיים שלו, אלא גם עם עיניו הכחולות. היי. זה הכול. היי. אבל זה היה היי שגרם ללב שלי להתהפך בחזי. מי הוא ויל וגנר, ואיך ייתכן שאֶלי, התלמידה החדשה בתיכון אבלון, מרגישה כאילו הכירה אותו במשך כל ימי חייה, אף על פי שרק עכשיו פגשה אותו? ומהו הקשר של שניהם למלך ארתור האגדי? אגדה עתיקת יומין מתעוררת לחיים בספרה החדש של הסופרת האהובה מג קאבוט, על משולש אהבה, חרב מימי הביניים, ומזרן בריכה ממש ממש מהמם.