מדרש האגדה

מדרש האגדה הוא אחד המעניינים שבענפי הספרות היהודית, ראשיתו בדרשות שנישאו בבתי הכנסת, בעיקר בארץ ישראל, והמשכו באיסוף הדרשות, עיבודן ועריכתן כקבצים כתובים - הלא הם מדרשי האגדה הקדומים שבידינו. רוב האגדות עוסקות בתנ"ך, באל ובאדם, ביחיד ובחברה. אגדות רבות עניינן אישי המקרא, מעשיהם והלך רוחם, תקוותיהם וגורלם. לרוב משמש קטע מן המקרא כנקודת מוצא ממנה מתפתחים הדברים אל ימיהם של בעלי המדרש, וכך עולות דרך מדרשי האגדה הבעיות שהעסיקו את עם ישראל ואת חכמיו בשלהי ימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, ואנו למדים על עולמם הרוחני והממשי, על סדרי החיים ועל הלבטים והתקוות שפרנסו את רוחם של היהודים באותם הדורות. הקריאה והלימוד במדרש האגדה מאפשרים להבחין יפה ברוחה של היצירה היהודית העצמאית ובהשפעות הזרות המתגלות בה ולצידה. יש עניין רב בהבנת תהליכי הקליטה של רעיונות פילוסופיים, ערכים אסתטיים, אגדות עם ומרכיבי לשון בתוך התרבות היהודית, וקשה למצוא אמצעי טוב מן המדרש כדי להמחיש תהליכים אלה. האגדה, כמוה כמקרא, דוברת אל כל דור ודור, ומן הדין שגם דורנו שלנו יסגל לעצמו את ספרות האגדה וילמד להאזין לקולה.