ביום שתל אביב מתה

המקום: תל אביב. השנה: 4110. בזמן שחלליות משייטות להן בשמיים, יושבת דליה גורנישט בביתה שברמת אביב ג’ ועומלת על כתיבת ספרה החדש המגולל בין היתר את קורותיה ואת קורות ילדיה: בת גורנישט ובן גורנישט, ובעלה המנוח, שאול. * החיים בתל אביב של האלף החמישי דומים מאוד ובו-זמנית שונים מאוד מהחיים בתל אביב הנוכחית, בת זמננו. קחו לדוגמה את המוות- הוא איננו קיים בשנת 4110. למען האמת, האדם האחרון שמת על פני כדור הארץ הוא שאול גורנישט- בעלה של דליה. כל היתר חיים- עד אינסוף- ולכל תחלואי האנושות ישנו פיתרון פשוט בדמות “הכדור הוורוד הקטן”. עוד דוגמאות? בבקשה: המין בעתיד הוא מין וירטואלי הנעשה באמצעות המחשב. ההומוסקסואליות הינה חוק בל יעבור. והכסף, איך לא, קונה הכל. הנשים שולטות בתל אביב של האלף החמישי ובראשן “השופטת”- אישה סאדיסטית, שונאת גברים, המשליטה סדר דיקטטורי ביד נוקשה על תושבי העיר בזמן שיתר הנשים עסוקות באובססיביות בלעלות במשקל- כי בעתיד, הגדרת היופי קשורה ישירות למשקל עודף. * ב”ביום שתל אביב מתה” רוקם דורון בראונשטיין עולם סוריאליסטי, אנרכיסטי ויוצא דופן, משנה את ההגדרות הקיומיות המוכרות לנו כיום, משבש סדרי עולם ובורא תל אביב חדשה: מוזרה, “חייזרית”, איומה, אך בו-זמנית גם נפלאה ובעיקר אוונגרדית מאוד ושונה מכל עיר אחרת בעולם- כפי שתל אביב מאז ולתמיד נועדה להיות.