רודי וגור הזאבים 1

רוּדִי הוּא לֹא זְאֵב בּוֹדֵד – הוּא מַכִּיר אֶת כּוֹחָהּ שֶׁל הַחֲבוּרָה וּמַזְמִין אֶתְכֶם לְהִצְטָרֵף לַהַרְפַּתְקָה הַבָּאָה שֶׁלּוֹ! כַּאֲשֶׁר רוּדִי מוֹצֵא גּוּר זְאֵבִים אָבוּד בְּרַחֲבַת הַהַחְלָקָה, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲזוֹר לוֹ. זְאֵבִים זְקוּקִים לַחֲבוּרָה שֶׁלָּהֶם (שֶׁנִּקְרֵאת גַּם "לַהֲקָה"), וּכְשֶׁהֵם לְבַדָּם, הֵם עֲלוּלִים לְהִתְקַשּׁוֹת לִמְצוֹא מָזוֹן, וַאֲפִלּוּ לִהְיוֹת בְּסַכָּנָה. אִם חֲבֵרָיו לֹא יִמְצְאוּ אוֹתוֹ, הֵם עֲלוּלִים לְחַפֵּשׂ בִּמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים יוֹתֵר, וּלְעוֹלָם לֹא לַחְזוֹר! הַאִם רוּדִי יַצְלִיחַ לִמְצוֹא בַּיִת לַגּוּר הַקָּטָן? סִדְרַת רֵאשִׁית קְרִיאָה מְרַתֶּקֶת וּמַרְהִיבָה הַמַּדְגִּישָׁה אֶת עֶרְכֵי הַחֲבוּרָה: חֲבֵרוּת, נֶאֱמָנוּת, הֲגַנָּה, שִׁתּוּף פְּעוּלָה וְאַהֲבָה. -- מהכריכה האחורית