לחיות כמו פילוסוף : מסוקרטס עד ניטשה - פילוסופיה כדרך חיים

מה זה "לחיות כמו פילוסוף"? חייב להיות קשר בין חיי פילוסוף לבין תורתו? בעיני סוקרטס, "אבי הפילוסופים" במערב, פירוש הדבר היה לחיות על-פי האמת שאתה חותר אליה, לממש בהתנהגותך את דרך החיים הנכונה בעיניך, ובעיקר לתת לעצמך דין-וחשבון על מעשיך: רק אלה הם החיים שראוי לחיותם. האם כך פעלו גם פילוסופים אחרים? לאו דווקא. רבים (היום הם כנראה הרוב) רואים בפילוסופיה תחום עיוני בלבד, מקצוע אקדמי שאינו מחייב דרך חיים כזאת או אחרת. בלחיות כמו פילוסוף ג´יימס מילר בוחן את גלגוליה של המסורת הפילוסופית לסוגיה, דרך סיפורי חיים מרתקים של שנים-עשר מגדולי הפילוסופים. אחרי סוקרטס נפגוש כאן את סיפוריהם של אפּלטוֹן, אריסטוֹ, דיוֹגֶנֵס, סֶנֶקָה, אוֹגוּסטינוּס, מוֹנְטֵן, דֶקארט, רוּסוֹ, קאנט, אֶמֶרְסוֹן, ניטְשֶה – כל אחד והגירסה שלו ל"דרך חיים", פילוסופית או לא. והוא לא בוחן, אלא מתעלם – בכוונה וללא התנצלות – מפילוסופים מפורסמים שחייהם ממש לא ראויים להיות לנו מודל לחיקוי. אכן, חומר למחשבה. דיוֹגֶנֵס הסתובב ברחובות עם פנס דולק, באור יום, והכריז "אני מחפש אדם"; אוֹגוּסטינוּסגילה את אלוהים בתוך עצמו; רוּסוֹ שאף לחיים של צדק מוחלט, אם כי חייו הפרטיים לא היו בדיוק התגלמות המוסריות; ואילו קאנט חתר לקבוע אמות-מידה של מוסר אנושי שיהיו תקֵפוֹת לכל אדם, בכל זמן. הספר לחיות כמו פילוסוף מחזיר אותנו אל השורשים העמוקים של הפילוסופיה, אותה "אהבת החוכמה" העתיקה, ומנסה לענות על כמה שאלות שנוגעות לכל אחד מאיתנו: מָהם חיים טובים ומהי הדרך הנכונה לחיות, וגם מה מקומה של הפילוסופיה בתוך כל זה.