בשם המוסד

 "המוסד" הוא ארגון מהיעילים והמיומנים מסוגו בעולם. למרות היותו קטן מאויביו המיידיים, פגיעתו לרוב קשה יותר מזו של כל ארגון חשאי אחר. במובן זה הוא מיקרוקוסמוס של מדינת ישראל. אנשיו חדורי הזדהות ומוטיבציה, בעלי ערכים ותרבות עבודה ייחודיים שהתפתחו בסביבה ארגונית יוצאת דופן.                                                                  "" הוא סיפור שיכול היה להתרחש, אולי, בדמיונם של גמלאי המוסד, אשר בסתר ליבם,  כמהים לחזור לפעילותם אפופת הסוד והתהילה. העלילה הינה דמיונית ואינה מבוססת על מקרים שקרו. אזרח ישראלי ממוצא הולנדי שגויס למוסד, עובר הדרכה בקורס ייעודי, אך מפוטר בסיומו, לפני שהוא מצליח להתקבל לארגון. הוא עוזב את הארץ וטס לאירופה, עם אגו רמוס ותדמית פגועה, עלבון צורב על כך שלא הכירו בכישוריו מלווה אותו. הוא מחליט לנקום. הוא כותב, מתראיין בכל כלי התקשורת ואף מציע את עצמו לתפקידים בשירותים החשאיים של מספר מדינות. הוא אף מחבר ומפרסם ספר פוגעני, עמוס בסיפורים מופרכים ושקריים. הנזק נגרם למדינת ישראל ולתדמית המוסד, הוא גדול. קבוצה של גמלאי המוסד, בני מחזורו, מאתרת קצה חוט שיסייע להם לפגוע בו. הם מתכננים "מבצע עוקץ" פיננסי, עד הפרט האחרון. האם יצליחו במשימתם, ויוכיחו לעצמם שהם עדיין יכולים לעשות פעילות מבצעית ולשמש דוגמה חינוכית לדור הבא?"לעולם לא נשכח מי שבגד במדינה ובמוסד". הם מכריזים.  הסיפור מעלה  דילמה מרכזית בנוגע למבנה האישיות הרצויה ללוחם ה"מוסד": האם נכון לגייס לארגון מסוג זה, מניפולטור, שתכונותיו ההכרחיות, לכאורה, עבור סוכן סמוי, עלולות להתגלות כחרב פיפיות? שהרי כבר אמר חכם ידוע: "ריגול הוא המקצוע השני העתיק בעולם, אבל פחות מוסרי מהראשון".שמות הדמויות והמונחים הייחודיים להן, המבצעים והאירועים, כולם בדויים, אבל התכנים מבוססים על ניסיונם וקורותיהם של ותיקי המוסד. זהו סיפור הומוריסטי סאטירי המשרטט דמויות ודיוקנים דמיוניים של אנשי מבצעים השואפים להנחיל לדורות הבאים מורשת יצוקה בסלע.