בין התחומים

״כולנו יצאנו מתחום המושב, כשם שהספרות הרוסית יצאה משולי האדרת של גוגול", כך פותח דוד מרקיש את סיפורה של יהדות רוסיה־רבתי. תחום המושב, שאת גבולותיו התוותה הקיסרית יקתרינה הגדולה, החל לגסוס עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים ברוסיה. יושביו התפזרו ברחבי העולם, ולאחר המהפכה תפסו לא מעטים מהם עמדות מפתח בשלטון ובתרבות הסובייטית. "היידישלנד" –ערש התרבות היהודית בחלק זה של מזרח אירופה – כלתה מן העולם במלחמת העולם השנייה.ראשי התרבות היהודית בברית המועצות היו ברובם יוצאי "תחום המושב": המשורר והסופר פרץ מרקיש – אביו של המחבר, ומהנציגים המובהקים של ספרות היידיש המודרניסטית, שחקן התיאטרון היהודי הממלכתי במוסקבה סולומון מיכואלס, הסופר דוד ברגלסון ועוד. לאחר פלישת הנאצים הם הועמדו בראש הוועד היהודי האנטי־פשיסטי, שהוקם ביוזמתו של סטאלין במטרה לגייס את יהדות העולם ואת אמצעיה למאבק נגד הגרמנים. ב־1948 נרצח מיכואלס, מנהיגה הלא מוכתר של יהדות ברית המועצות, והוועד חוסל; ב־1952 הוצאו להורג מנהיגיו.מדוע בחרו חלק ניכר מסופרי וממשוררי היידיש להישאר בברית המועצות? כיצד נשזר גורלם הפרטי בגורלה, ומה היו התוכניות של סטאלין ביחס ליהדות ברית המועצות? מנסה לרדת לשורשן של שאלות אלה. הוא נע על הגבול שבין תעודה לספק־בדיון ספרותי. נימת הכתיבה, המסתייעת בהומור ובאירוניה, מקנה למחבר את המרחק הנחוץ לו לכתיבת סיפור, שלמעשה הוא חלק בלתי נפרד ממנו. סופר ועיתונאי, נולד ב־1938 במוסקבה. אביו, המשורר, הסופר ומחזאי היידיש הנודע פרץ מרקיש, הוצא להורג ב־1952 כ"לאומן יהודי" ואויב המשטר. משפחתו הוגלתה לקזחסטאן, ושבה למוסקבה ב־1955, אחרי מותו של סטאלין. ב־1972 עלה דוד מרקיש לישראל. ספריו תורגמו לשפות רבות, וזכו בפרסים בינלאומיים. בין ספריו שתורגמו לעברית: ראשית, כלבא, הליצנים, ראש החבורה, המלאך השחור.