אשליה אופטימית

אנחנו מאמינים שאנו יצורים רציונאליים, אך הנתונים מראים בבירור שאיננו מודעים לעובדה שלמעשה אנחנו יותר אופטימיים מריאליים, ללא תלות בקבוצת הגיל ובגזע שלנו או במצבנו הסוציו־אקונומי. כך, מרביתנו מפריזים בהערכת סיכויינו להגיע להישגים מקצועיים, לזכות בבריאות טובה ומשוכנעים שחיינו בעתיד יהיו טובים יותר מהחיים שבהם הסתפקו הורינו. בדומה לאשליות אחרות של המוח שאינן נגישות לגמרי למחשבה מודעת (כמו ורטיגו ואשליות אופטיות) גם לנטייה לראות את מחצית הכוס המלאה יש בסיס נוירו־ביולוגי ונועד לה תפקיד חשוב ביצירת מוטיבציה לפעולה. היא חיונית לרווחתנו ומכריעה בקבלת החלטותינו במישור המקצועי והאישי. אכן, במקרים מסוימים אופטימיות יתר עלולה להיות הרסנית אבל אם נבין את המנגנונים שמפעילים אותה נדע טוב יותר ליהנות מהיתרון החשוב שהיא מעניקה לנו.  בשפה נגישה ועל בסיס מדע חדשני, נתונים מפתיעים ודוגמאות מתחום הכלכלה, הפרסום, הספורט, הפוליטיקה והטבע יוצאת , אחת החוקרות המובילות בתחום מדעי המוח הקוגניטיביים, למסע מרתק בעקבות אחת ההטעיות הגדולות שהמוח האנושי מסוגל להן: ההטיה האופטימית. ספרה של עורר עניין רב עם יציאתו לאור וזכה לביקורות מהללות.  המגזין “טיים” והעיתונים החשובים ה”אובזרבֶר” ו”הדר שפיגל” הקדישו לו כתבות שער מורחבות.